משבר האלרגיה בישראל: דו"ח חדש של מרכז המחקר של הכנסת מדאיג את המערכת הרפואית

"התעלמות מערכת הבריאות ממחלות האלרגיה, זועקת מכל עמוד בדו"ח. אין מידע – לא על כמות החולים, לא על אחוזי המשרה של הרופאים העובדים בתחום, ולא על המענה שהם מספקים. בנוסף, אין מידע על עלות מחלות האלרגיה למשק, ולביטוח הלאומי – אפילו אין מידע על כמות הקצבאות, שהוא נותן למשפחות של חולים אלרגיים" (פרופ' ארנון אליצור, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית).

תחת הכותרת: "סוגיות בטיפול במחלות אלרגיה בישראל", פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דו"ח מקיף, שבוצע לבקשת ח"כ טטיאנה מזרסקי, חברת ועדת הבריאות של הכנסת.
בדו"ח מפורטת רשימה ארוכה של כשלים במענה המדינה לסובלים ממחלות אלרגיה. בין היתר: מודעות נמוכה למחלות האלרגיה, מחסור חריף ברופאים מומחים, בעיקר בפריפריה, זמני המתנה ארוכים, כיסוי חלקי בלבד של קופות החולים לחלק מהטיפולים, מסד נתונים חלקי בלבד של גורמי מדינה על מחלות האלרגיה ועלותן למשק, כולל העדר מפתיע של נתונים בביטוח הלאומי על מספר מקבלי קצבאות, בגין אלרגיה.

מהדו"ח מתברר כי לפי אתר משרד הבריאות, כ-25% עד 40% מאוכלוסיית ישראל סובלים ממחלות אלרגיות, כאשר בסוף שנת 2023, אוכלוסיית ישראל מונה כ-2.46 עד 3.94 מיליון איש הסובלים ממחלות אלו.

מהי אלרגיה?
אלרגיה היא תגובה חריגה של מערכת החיסון לחומרים שונים, תרופות, מזון, אבק וכדומה, הגורמים לתגובה אלרגית, שיכולה להתבטא בצורות שונות כגון: גירוד, כאב, התעטשות, נזלת, נפיחות בדרכי הנשימה, קוצר נשימה, שיעול, פריחה בעור, או תגובות קיצוניות, כגון: תגובה אנפילקטית או אנפילקסיס, העלולות לסכן חיים ולהתפתח במהירות.

ישנה קבוצה גדולה של מחלות אלרגיות, שקיים קושי לאמוד את שכיחותן המדויקת, היות והן כוללות מגוון רחב של מצבים אלרגיים. לפי שיטת סיווג בינלאומית למחלות, מסווגות המחלות האלרגיות לחמש קטגוריות עיקריות: 1. מצבים אלרגיים, או תגובות יתר הקשורות לדרכי הנשימה 2. מצבים אלרגיים, או תגובות יתר הקשורות לעור ולריריות 3. מצבים אלרגיים או תגובות יתר הקשורות לעיניים 4. מצבים אלרגיים, או תגובות יתר הקשורות למערכת העיכול 5. מצבים אלרגיים מורכבים או תגובות יתר הקשורות למספר מערכות בגוף

מחלות כמו אסתמה, נזלת אלרגית, אלרגיות למזון ודרמטיטיס אטופית נמצאות בעלייה מתמדת בישראל. כאשר ילדים מהווים קבוצה פגיעה במיוחד. העלייה נובעת מגורמים סביבתיים, שינויים תזונתיים וגורמים גנטיים, והיא מגבירה את העומס על מערכת הבריאות.

אבחון המחלות נעשה על ידי רופאים בעלי תעודת מומחיות באלרגיה ואימונולוגיה קלינית, כאשר תהליך בירור האלרגיה מתבצע באמצעות איסוף מידע על התסמינים, בדיקה גופנית, תבחיני עור, או בדיקת דם לקביעת האלרגן.

עיכובים באבחונים, תת טיפול

מנתוני משרד הבריאות עולה כי, בשנת 2025 יש בישראל יחידות לאלרגיה ואימונולוגיה ב- 19 בתי חולים בלבד, אלא שבחלקם לא מבוצעות בדיקות לאלרגיה, ואין אפילו אלרגולוג במשרה מלאה. זמני ההמתנה לשירותים בבתי החולים אינם סבירים ומגיעים לפעמים ליותר משנה, כך שהחלופה הריאלית עבור מטופלים כיום: היא פנייה לשירותי רפואה פרטיים בתחום האלרגיה.

לפי הדו"ח, רק מומחה אחד באלרגולוגיה, בהיקף של 40% – 50% משרה בלבד, מועסק בשני בתי חולים של הכללית, בסורוקה ובבלינסון.

"חלק מבתי החולים נותנים שירות מינימלי, ולא מספק בתחום האלרגיה", מגיבים האלרגולוגים. "רופא מומחה באלרגיה ואימונולוגיה נדרש לתת מענה לכלל מחלקות בית חולים (מפגיה, עבור במחלקות ילדים, כירורגיה, פנימית ועד גריאטריה) ולמנעד רחב של מחלות, בקרב מאושפזים ומטופלים. בסורוקה ובבלינסון אין תכנית התמחות באלרגיה, ובכך קיימת גם פגיעה ביכולת להכשיר רופאים לעתיד. גם בקהילה יש חסר חריף. מרבית השירותים למחלות אלרגיה, הם אמבולטוריים, ואמורים להינתן למטופלים בקרבת מקום מגוריהם. זהו לא המצב, בפרט ב'כללית'. כפי שמובהר בדו"ח, מספר נותני השירות ב'כללית' בתחום האלרגיה, נמוך בשליש-מחצית בהשוואה לקופות האחרות. מטופלים רבים אינם מקבלים מענה בקהילה ומופנים לבתי החולים לבדיקות וטיפולים, שאמורים היו להינתן במסגרת אמבולטורית. זה מקשה על בתי החולים לתת מענה למטופלים, שנזקקים לשירותי אלרגיה ואימונולוגיה מתקדמים יותר, הניתנים רק בבתי החולים. ב'לאומית', קיימת אבחנה של אלרגיה רק ב- 8% מהמטופלים (לעומת פי שלושה עד ארבעה, בקופות האחרות), מה שמשקף, קרוב לוודאי, היעדר מומחים באלרגיה ותת אבחון".

"התחזית לעתיד, משקפת החמרה. 40% מהמחזיקים בתעודת מומחה באלרגיה ואימונולוגיה, חצו את גיל הפרישה לגמלאות. בהיעדר רפורמה מקיפה, הגדלת תקינה, תכניות התמחות, ומשרות ייעודיות (הן בבתי החולים, והן בקהילה), המענים לאוכלוסייה בתחום האלרגיה, יקטנו, והתורים עוד יתארכו. חמור מכך, טיפול שניתן לא באמצעות צוות מקצועי, עלול להביא לאבחון שגוי ולטעויות קשות בטיפול".

היערכות לא מוצלחת למצבי חירום

הדו"ח מעלה את השאלה האם כתוצאה מהקשיים הרבים בישראל ברפואת האלרגיה, והנגישות המועטה לרופאים, קיימת תופעה של תת-אבחון, או של אבחון ביתר במחלות אלרגיה?

לפי משרד הבריאות, מצד אחד יש תופעה של תת אבחון, כיוון שלא כל מי שסובל מאלרגיה פונה לאבחון ולטיפול, מנגד, במנין המאובחנים עם אלרגיה, נכללים גם אנשים ללא אלרגיה, שאובחנו על ידי רופאים ללא מומחיות בתחום.

במקרה של אלרגיה לפנצילין למשל, לפי מחקרים, כ-90% מהמטופלים, המדווחים על אלרגיה לפניצילין, אינם אלרגיים בפועל. הטעות הגדולה באבחון היתר מובילה באנשים אלו, לטיפולים יקרים ולא הכרחיים.

הדו"ח גם מצביע על עלויות טיפול גבוהות לפרט. טיפולים מתקדמים, כמו אימונותרפיה (טיפול חיסוני לאלרגיות) תרופות ביולוגיות, או אפילו מכשירי אינהלציה ומזרקי אפיפן יקרים, ואינם מכוסים במלואם על ידי הקופות. זהו מחסום משמעותי עבור משפחות בעלות הכנסה נמוכה, המגביר את אי-השוויון בתחום הבריאות.

עוד מצביע הדו"ח על היערכות לא מוצלחת למצבי חירום: בתקופות משבר, כגון מלחמות או מגפות, הגישה לטיפולי אלרגיה נפגעת, במיוחד עבור מפונים או אוכלוסיות בסיכון.

פיקוח נפש לאלרגיה

בהמשך לדו"ח, מציינים ראשי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה כי הוגשה במאי 2023 תכנית למשרד הבריאות, בשם: "פיקוח (פריפריה, קהילה וחינוך) נפש לאלרגיה", אשר פירטה את החסרים, והציגה פתרונות אפשריים –

# הקצאת תקנים ייעודיים בפריפריה

# חיוב מרכזים רפואיים בינוניים-גדולים לפתוח יחידות מוכרות להתמחות

# חיוב קופות החולים במינוי אחראי תחום אלרגיה, ובמתן שירות אמבולטורי במרחק סביר מבית המטופל

# ביטול הסדרי הבחירה למטופלים אשר זקוקים ליעוץ רופא אלרגולוג בבתי חולים.

# הכנסת מבחני תמיכה באלרגיה, ועוד.

"ברצוננו להודות למכון המחקר של הכנסת ולח"כ טטיאנה מזרסקי על הדו"ח המקיף, אשר שם לראשונה זרקור על רפואת האלרגיה ואימונולוגיה בישראל, ומציג תמונה עגומה, אך למרבה הצער לא מפתיעה".