הוועדה ליישובים בגבול המזרחי, בראשות חבר הכנסת מישל בוסקילה, התכנסה היום (ד') לדיון תקופתי כדי לבחון את יישום תוכנית העבודה של משרד הביטחון לשנת 2026 בגבול המזרחי. בדיון נחשף כי משרד הביטחון יקים עשרות מוקדי התיישבות לאורך 500 קילומטר הגבול, לצד הקמת המכשול הביטחוני. נציג צה"ל הזהיר: "רק 80 ק"מ מהמכשול תוקצבו עד כה".
יו"ר הוועדה מישל בוסקילה פתח את הדיון ובירך על התקדמות תכנית העבודה לחיזוק הגבול המזרחי: "אנחנו מזהים תזוזה חיובית בגבול המזרחי. האזור כולו מקבל תיעדוף בכל הקריטריונים, הן מבחינה צבאית והן מבחינה אזרחית בכל משרדי הממשלה. צריך לשמור בהרמוניה על השמורות הירוקות במקביל לחיזוק ההתיישבות ומינוף אזורי תעשייה ומסחר".
פרויקטור הגבול המזרחי במשרד הביטחון, מרדכי בניטה, סקר את התקדמות תכנית העבודה: "משרד הביטחון בחר לעסוק בגבול במזרחי כאחד מעשר הנקודות החשובות ביותר. מדובר בגבול של 500 ק"מ, ממשלת ישראל החליטה להקים מכשול לאורך כל הגבול, זה אירוע ענק עם תקציבים עתירים – מחמת גדר בצפון ועד אילת בדרום. מכשול זה לא רק גדר ואיום ההברחות, אלא רק התמודדות עם איום הרחפנים שיגיע גם לגבול הזה – אנחנו עובדים במרץ לסכל כל איום".
בניטה יצא בהכרזה חדשה בוועדה: "אני יכול להודיע כי בספטמבר הקרוב יקומו כ-40 גרעיני נח"ל חדשים עם כ-600-800 בני נוער שצריכים להגיע למרחב הזה, בנוסף למכינות ובני נוער בשנת שירות שיאיישו את המרחב – זו הזדמנות מדהימה שאנחנו מחבקים אותה. אין לנו הרבה תושבים על הגבול הזה, כחלק מהצורך ליישב את הגבול הזה יגיעו לשם בני נוער, מכינות וגרעיני נח"ל שיעזרו לנו להתמודד עם מה שקורה שם. מעבר לזה אנחנו מחמשים את כיתות הכוננות ומעבים את המכשול המזרחי בטכנולוגיות מתקדמות".
חבר הכנסת רם בן ברק טען כי הצבת בני נוער בגבולות הוא לא פתרון מיטבי: "הגבול המזרחי שלנו הוא הגבול הארוך ביותר וכמו בכל גבול יש לנו שם התמודדות. האתגר שלנו שם הוא הברחות נשק שאפשר להתמודד איתו רק בעזרת הגדלת כח האדם על הגבולות ואת זה אפשר להשיג בעזרת גיוס נשים וחרדים. צריך לחשוב פתוח ויצרתי ולראות איך מכניסים עוד אוכלוסיות כדי להגדיל את כח האדם השומר על הגבולות. אני חושב שפתרון גרעיני הנח"ל הוא פלסטר לא מספיק טוב. אלו בני נוער עם הכשרה צבאית מינימלית והם יהיו החזית? זה יכול להתהפך עלינו". בניטה השיב כי מדובר בתכנית פיילוט: "בני הנוער לא יהיו בחזית, יש לנו שם גדודים ובסיסים, אבל אם יקרה משהו הם ידעו לתת מענה".
ראש עיריית בית שאן, נועם ג'ומעה, התריע כי הוא מודאג מאתגרים בגבול: "אני לא ישן בלילה מדאגה למה שהולך לקרות. אם לא נחזק את הגבול המזרחי, מה שקורה בצפון קטן לעומת מה שיכול לקרות אצלנו. כרגע העיר בית שאן לבדה מהווה 30% מתושבים שעל הגבול המזרחי, בעוד כמה שנים זה נהיה 50% וזה אתגר גדול לייצר יותר מקומות עבודה ובעיקר לייצר תחושת ביטחון כך שגם בשאר המרחב תהיה התיישבות".
ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, איתמר מיטאש הזכיר את הפיגוע הקשה שהתרחש בצדמבר בו נרצחו שני ישראלים: "ישנו מקטע של עשרה קילומטרים שחסרים בגדר המתוכננת לאורך הגבול, בין ירדנה לטירת צבי – זה חמור מאוד ויכול להוות סיכון קיומי". בנוסף, דורשת המועצה מהמשרד לביטחון לאומי לממש את אחריותו הביטחונית על 5 יישובים בעמק – שבהם הוא מעכב כבר שנים את לקיחת האחריות, מאז החלטת הממשלה בעניינם".
נציג עיריית אילת יוסי חן הסביר כי פגיעה באילת היא פגיעה בבטן הרכה של מדינת ישראל: "בעיר יש 65 אלף תושבים ובו בזמן 40 אלף נופשים. אם יהיה אירוע עם נפגעים בעיר זו תהיה פגיעה קשה למדינה, גם מבחינה מוראלית. מבחינתנו צריך לשבת כח צה"לי חזק מהכניסה לעיר ועד שדה התעופה רמון כך שלא יקרה אפילו משהו קרוב לשבעה באוקטובר. כל האמצעים של צה"ל צריכים להיות על הגדר כדי לשמור על אילת. האויב רואה את אילת כבטן הרכה ואסור לתת לזה לקרות. כשאילת מוגנת גם הערבה מוגנת".
נציג המועצה האזורית תמר, איתי גורדון, אמר כי ישנה בעיית תשתיות קשה באזורו: "האחיזה בגבול עוברת גם בנושא התשתיות, באזורים מסוימים אצלנו אין קליטה סלולרית. כביש 90 סובל משיטפונות, זה מקשה להתנייד במרחב. כל הרציפות התפקודית של האזור נפגעת שכשאין חשמל או קליטה".
נציג פיקוד מרכז בצה"ל: "במהלך מלחמת התקומה הוקמה אוגדה 96 כאוגדה ייעודית לגבול המזרחי. היא תהיה מומחית לאתגרים במרחב הזה, כולל הגנה על הגבולות והרחבת כח האדם. נכון להיום תוקצבו 80 ק"מ מהמכשול, אנחנו מחכים לתקצוב כולל של כל 500 הקילומטרים. בנוסף קמות חוות חקלאיות שייצרו תוצרת חקלאית והן גם משמשות ככח מגן עם חימושים ויכולות לתת מענה בשעת הצורך.
נציג החברה להגנת הטבע, לירון שפירא: "נהר הירדן עצמו הוא מכשול בפני עצמו, אם יהיה בו יותר מים הוא מכשול וגם ככה נשמור על הטבע. צה"ל צריך שטח אש והוא יכול להיות בכפיפה לשמורת טבע וזה קורה הרבה, אבל הוא לא יכול להיות ביישוב עם אזרחים – צריך לבדוק איפה נכון ליישב אזרחים ככה שלא יפגעו".
נציג משרד ההתיישבות ציין כי החלטת הממשלה בסכום של 3 מיליארד ₪ שאמורה לצאת בשבועיים הקרובים: "אנחנו מקדמים את החלטת הממשלה שמדברת על כל תחומי החיים. חיזוק ההתיישבות נמצא בבסיס ההחלטה והוא כולל חקלאות, תיירות, ביטחון, תחבורה ותשתיות".
