הנרטיב המקובל סביב מותו של סולן נירוונה עומד כעת למבחן דרמטי, בעקבות חשיפת ממצאים פורנזיים חדשים המבקשים לשלול את תרחיש ההתאבדות המוכר. הדו"ח העדכני, שפורסם בדיילי המייל, מציג תזה חריפה הגורסת כי קורט קוביין נרצח, וזאת בהתבסס על ניתוח פיזיולוגי הטוען לחוסר היתכנות רפואית לביצוע המעשה בידי הזמר עצמו. הטענה המרכזית המתנוססת מעל הדוח היא שרמות ההרואין שנמצאו בבדיקות הטוקסיקולוגיות היו קטלניות עד כדי כך, שהן היו גורמות לשיתוק מוטורי מוחלט או למוות מידי, עוד בטרם הייתה לקוביין יכולת כלשהי להרים את כלי הנשק הכבד ולבצע ירי.
ניתוח הממצאים הפתולוגיים מעמיק את הסתירה בין הגרסה הרשמית לבין הראיות בשטח. החוקרים מצביעים על תהליכי נמק ברקמות המוח והאיברים הפנימיים, אינדיקציה לכך שסיבת המוות הראשונית הייתה מנת יתר, והירי התרחש כאשר קוביין כבר היה בין חיים למוות, או מת לחלוטין. על פי מסקנה זו, התרחיש בו אדם במצב של קריסת מערכות מסוגל לכוון רובה ציד וללחוץ על ההדק הוא בלתי אפשרי מבחינה ביולוגית. בנוסף, היעדר שרידי פיח או אבק שריפה על כפות ידיו של המנוח מחזק, לשיטת מחברי הדוח, את ההשערה כי לא הוא אחז בנשק ברגע הקריטי.
לצד ההיבטים הרפואיים, הדו"ח של החוקר ברנט ווילקינס משרטט תמונה של זירת עבירה שייתכן ובוימה בקפידה כדי להיראות כהתאבדות. ניתוח בליסטי של מסלול התרמיל שנפלט ומיקום הרובה חושף אי-התאמות למנח הגופה, והחשד לזיוף מתחזק גם בבחינה הגרפולוגית של מכתב הפרידה, שם נטען כי הפסקאות האחרונות והגורליות הוספו בכתב יד זר. מכלול הראיות הללו מצביע, לתפיסת החוקרים, על התערבות חיצונית אלימה שנועדה להסוות את נסיבות המוות האמיתיות.
למרות הסערה המחודשת והקריאות מצד חוקרים עצמאיים ומעריצים לחקר האמת, הרשויות בסיאטל מתבצרות בעמדתן ומסרבות לפתוח את תיק החקירה, תוך ביטול הטענות כספקולציות גרידא. כך, שלושים שנה לאחר שהפך לקולו של דור ה-X והוביל את מהפכת הגראנג' העולמית, דמותו הטראגית של קוביין ממשיכה לרחף מעל עולם המוזיקה, כשהמחלוקת סביב סוף דרכו נותרת חיה ובועטת לא פחות מהמורשת האמנותית שהותיר אחריו.
