לרגל יום המודעות הבינלאומי למקצוע העבודה הסוציאלית, שמצוין היום, מספרת אסתי כהן, עובדת סוציאלית במחלקה הכירורגית, את קורות המלחמה הממושכת והקשה דרך עיניה. "עם תחילת המלחמה פתחנו מרכז מידע, שהיה מאויש 24/7 במשך כ-3 חודשים, ואשר נתן מענה לאירועי אר"ן – בתחילה בעיקר לנפגעי חרדה, ובהמשך לחיילים פצועים ולמשפחות שחיפשו את יקיריהן".
גם ברמה האישית חוותה כהן אתגרים רבים, כמו פינוי מביתה בקיבוץ אילון, בו התגוררה עד פרוץ המלחמה, ובת שגויסה למילואים בצו 8.
לדבריה, "החודשים הראשונים אחרי 7 באוקטובר היו קשים מנשוא, וכללו משמרות לילה רבות, לאחר עבודה יומית מתישה. היינו זמינים 24/7 לחיילים ובני משפחותיהם, ופעמים רבות, לרוב על בסיס יומי, הוקפצנו למיון מהבית. בנוסף, טיפלנו בנפגעים ממסיבת הנובה".
מרכז המידע, שעבד 24/7, אוייש במשמרות, החל מצהרי ה-7.10. "באופן אישי, היה לי קשה מאוד, גם בגלל אופי העבודה המתיש והמאתגר, וגם עקב השינויים שחוויתי. פוניתי מביתי שבקיבוץ אילון ללוחמי הגטאות, וכך גם עובדות סוציאליות נוספות, שלילדיהן לא היו מסגרות לימודים בתחילה. ישנתי מעט מאוד בלילות, ובבקרים הייתי חייבת להמשיך לעבוד בשיא המרץ. כ-3 חודשים לאחר פרוץ המלחמה, נפל כטב"ם על הבלוק השכונתי, שהיה סמוך לדירה ששכרתי אז בנהריה. באותה עת בתי ישנה שם ואני הייתי בעבודה. פעמים רבות העדפתי לישון במרכז הרפואי, בו הרגשתי הכי מוגנת".
במלחמת חרבות ברזל הגיעו למלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה) כ-3,000 נפגעים, הקשורים ישירות או בעקיפין למלחמה, ורובם טופלו ע"י העובדות הסוציאליות. "טיפלנו בהם דרך 'מודל מעשה' ומודלים נוספים לטיפול בטראומה. אם מצב הנפגעים, ובהם חיילים, איפשר זאת, היינו מעודדים אותם להתקשר להוריהם, כדי שבני המשפחה יוכלו לשמוע את קולם ולהירגע. יש לכך משמעות חשובה. הטיפול בנפגע הטראומה היה ממושך ומסביב לשעון, מרגע הקבלה למיון, דרך האישפוז ועד השחרור, וכלל את בני המשפחה".
אחד המקרים שהיא זוכרת במיוחד, היה של חייל שנפגע בלבנון, בעת קריסת מבנה ממולכד, כאשר כל חבריו שהיו לידו, נהרגו. זו הפעם השנייה שקרה לו אירוע כזה, בו היה ניצול יחיד מבין חבריו, מה שגרם לו רגשות אשמה קשים. "הוא אמנם לא סבל מפגיעה פיזית קשה, אך היתה לו פוסט טראומה, בשילוב חרדה. הוא היה מנותק וקהה חושים, לא בכה ולא הפגין רגשות. בזכות הטיפול הצמוד שקיבל, כבר למחרת נראה מאושש, והרשה לעצמו לבכות. הבכי ביטא שחרור רגשות והצלחה בטיפול. גם משפחתו קיבלה כלים להתמודדות עם תחושות וחוויות פחד אצלו, רגשות אשם ופלאשבקים מהלחימה".
פעילות מתמשכת נוספת של העו"סיות במלחמה ובכלל, היתה למיצוי זכויות נפגעים מול מוסדות שונים, כולל של נפגעי חרדה (בעיקר אזרחים), שהגיעו לאחר נפילות טילים בגליל המערבי.
בנוסף, יחד עם מנהלת המחלקה, עו"ס סלעית אדוארדס, העבירה כהן סדנאות תמיכה לצוותים בנושא התמודדות עם חרדות וחיזוק החוסן. "כולם ללא יוצא מן הכלל חוו תקופה מאתגרת, והיה צורך בחיזוק ובסיוע".
