שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוציא מכתב לאחר סערת התקציב למזרח ירושלים, כך כתב:
תכנית החומש למזרח ירושלים: כמי שדוגל בירושלים מאוחדת אני מאמין שאנחנו צריכים להשקיע במזרח העיר, בהכנסת מערכת החינוך הישראלית, בתשתיות ושיפור השירות לאזרח, בתעסוקה ועוד ועוד. ואכן, תכנית החומש למזרח ירושלים שאביא בע"ה לממשלה תהיה גדולה יותר מתכנית החומש הקודמת. אלא מה? בתכנית החומש הקודמת למזרח ירושלים נכלל סעיף שנועד לתמרץ שילוב של ערביי מזרח העיר באוניברסיטאות ומכללות בירושלים ומעניק להם הטבות ועדיפות על סטודנטים אחרים. הרציונל בסעיף (שעומד על מאות מליונים) הוא עידוד השכלה ותעסוקה בפיריון גבוה במזרח העיר, ובעיקר עידוד של ערביי מזרח העיר ללמוד באקדמיה הישראלית ולא באוניברסיטאות ערביות כדוגמת ביר זית או אנג'ח, תכליות חשובות ונכונות מצד עצמן. אלא שבמצב הנוכחי, אליה וקוץ בה. בשנים האחרונות התפתחו באוניברסיטאות ובמכללות בישראל תאים איסלמיים קיצוניים שמביעים פעם אחר פעם הזדהות עם אויבי ישראל ופעמים רבות דוחקים את רגלי הסטודנטים האחרים ובתקופות של מתח ביטחוני הופכים את החיים של הסטודנטים היהודים לבלתי נסבלים. מה גם שהסטודנטים הללו מקבלים העדפה על פני סטודנט יהודי ששירת בצבא ועושה מילואים. אנחנו רוצים שהסטודנטים הערבים לא ילמדו בביר זית ואז מקבלים ביר זית באוניברסיטאות שלנו. בתקופת מבצע שומר החומות, לדוגמא, הסטודנטים הערבים במכינה האקדמית באוניברסיטה העברית שבתו באופן רשמי, הפגינו בקמפוס בהזדהות עם מחבלי החמאס בעזה והצטרפו ל"מאבק להצלת אל-עקצא". למרבה הצער האבסורד הזה של תאים איסלמיים קיצוניים שפועלים במוסדות האקדמיים בארץ ותומכים באויבינו על חשבוננו בחסות "החופש האקדמי"הפך לחזון נפרץ.
לא פחות חשוב מכך, המכינה האקדמית בעברית פועלת בבית הספר לתלמידי חוץ שבעבר שימש עולים חדשים, חיילים בודדים וכו' שנדרשו לשנת מכינה כדי להתקבל ללימודים באוניברסיטה. בשנים שמאז הפעלת התכנית בית הספר התרוקן כמעט לחלוטין מהסטודנטים הללו, שנשארו ללא מענה וממילא יקלטו פחות טוב במדינת ישראל ויתקשו לרכוש שפה, השכלה גבוהה ותעסוקה מתקדמת.
את כל תופעות הלוואי הללו אני מסרב לקבל. וכן, אני לא חותמת גומי של אף אחד, ושוב, לא מתנצל שבאתי לקדם ערכים ומדיניות. לשם כך נבחרתי. לכן התניתי את אישור הסעיף הזה ביצירת מנגנונים שיטפלו בהקצנה הלאומנית באוניברסיטאות וימנעו אותה. בכל הפגישות והשיחות הרבות שקיימתי בעניין בשבועות האחרונים עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בשב"כ, בעיריית ירושלים, במשרד האוצר ובאוניברסיטה, אף אחד לא הכחיש את הבעייתיות שתיארתי. טענת המצדדים בתקציב היא שזה נזק ש"שווה לספוג", ובכל הכבוד, לכך אני לא מסכים. ברגע שנכיר בבעיה ונפסיק לטמון את הראש בחול כמו בת יענה ולהתעלם מההקצנה הלאומנית שלמרבה הצער מתרחשת בחלקים גדולים בחברה הערבית, התעלמות שעלתה לנו הרבה מאוד בפרעות תשפ"א ועוד עלולה חלילה לגבות מאיתנו מחירים גדולים בעתיד, ועם קצת רצון טוב והתגייסות של משרד החינוך, המל"ג, הנהגת המוסדות האקדמיים ובמידת הצורך גם השב"כ – ניתן לפתור את הבעיה, למגר את הפעילות האיסלמית הקיצונית בקמפוסים ולהחזיר את התכנית והתקציב. אם זה יהיה חשוב לכל הגורמים הללו הם יתגייסו לכך, ואם הם לא יתגייסו אז זה כנראה לא באמת חשוב להם. חשוב לציין שאני מתואם בעניין הזה באופן מלא עם ידידי שר החינוך יואב קיש.
אני משוכנע שלאחר ההסברים האלה רובכם המוחלט מזדהים עם ההחלטות הללו שלי ומבינים שהן נכונות ואפילו מתבקשות בממשלה היהודית, לאומית וציונית שהקמנו. באנו לתקן ואצלינו מה שאתה בוחר זה מה שאתה מקבל.
