ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, קיימה דיון המשך שעסק בשינויים באופן הפעלת מילואים ב-2026. הוועדה ביקשה לבחון את השינויים הצפויים בכמות ימי ההפעלה הצפויה ב-2026 לאור ההפחתה ל40,000 משרתים בממוצע ביום. כמו כן ביקשה הוועדה לבחון את השינויים הצפויים בעקבות כך בימי הזדכות, עיבוד, התארגנות וחופשה, ומשמעויות על זכאויות הפרט.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן: "יש דברים שלא צריך חוקים. לוחם שעושה הרבה ימי מילואים צריך שתהיה לו עדיפות. אין פה פוליטיקה. זר לא יבין את חשיבות אותם ימי הפוגה ללוחמי צה״ל, את הצורך החיוני בסיוע לנפש, בטיפול רגשי ובטיפול בבני המשפחה ובמקומות העבודה.
מצד אחד הממשלה פועלת להשתמטות ואי הרחבת השורות, ומצד שני בצה״ל פוגעים בזכויותיהם של המילואימניקים שנשחקים תחת הנטל ומאות ימי המילואים, ולכל מילואמניק יש גם משפחה בבית שנפגעת."
קצין מילואים ראשי, תא"ל בני בן ארי אמר כי מול המציאות המבצעית שקיימת היום, בצה"ל עושים מספר פעולות כדי להפחית את העומס על משרתי המילואים. הדבר הראשון הוא צמצום המשך, כשאם בשנה שעברה לוחם בגדוד מילואים ממוצע שירת סביב 120 ימי מילואים, התוכנית לשנת 2026 עומדת על עד 55 ימים.
הדבר השני הוא ודאות שהיא היא רכיב קריטי לא פחות ממספר הימים. לדבריו היום רוב משרתי המילואים יודעים מתי הם מתחילים ומתי הם מסיימים את פרק השירות שלהם ומדובר בשינוי עמוק ביחס לעבר.
הדבר השלישי הוא מופע אחד בשנה, כלומר התוכנית בנויה כך שהתעסוקה המבצעית תהיה המופע הבודד של אותו גדוד מילואים בשנת 2026, בפרק מרוכז אחד ולא במספר סבבים לאורך השנה.
חברי הוועדה העירו כי ביוני 2024 בדיון של הוועדה נאמר על ידי צה"ל כי התכנית ל2025 עומדת על 60 ימים כאשר המספר בפועל היה כפול. בנוסף העיר יו"ר הוועדה כי הצפי ל-55 יום הוא ללוחמים ,בעוד שמפקדים וקצינים צפויים להיקרא ליותר ימים.
קמל"ר הוסיף כי "ברור לנו לגמרי שאחרי שנתיים וחצי מלחמה, צריך גם לשמר וגם לשפר את המעטפת למשרת מילואים, כדי להתמודד עם האתגרים שמשרתי המילואים מתמודדים איתם היום."
בנוגע לימי העיבוד דיווח קמל"ר כי הרמטכ"ל הנחה לקיים בכל חטיבה הערכת מצב ואבחון פנים גדודי ופנים-חטיבתי, ונתן את הסמכות לאותו מח"ט לקבל את ההחלטה האם הוא מוותר על יום או יומיים אימון ומפנה אותם לטובת טיפול באנשים אם זה יהיה דרך עיבוד, אם הפוגה או כל צורך אחר. בנוסף הנחה הרמטכ"ל גם על הקצאה נוספת של 500 אלף שקל לכל חטיבה לטובת מענה לעורף המשפחתי בזמן התעסוקה המבצעית.
פורום נשות המילואים הציגו נתונים שנאספו על ידם ומצביעים על פגיעה קשה ומתמשכת במשפחות משרתי המילואים הן בהיבט התעסוקתי והן בהיבט הרגשי.
בהיבט התעסוקתי: 54% מבנות הזוג השכירות נאלצו להפחית את היקף המשרה שלהן, 30% דיווחו על פגיעה במעמד התעסוקתי, 83% מהעצמאיות דיווחו על פגיעה בעסק שלהן.
בהיבט הרגשי: 68% מבנות ובני הזוג מדווחים על מצוקה נפשית, למעלה מ־90% מההורים מצביעים על השפעה רגשית והתנהגותית שלילית על הילדים. 21% מהמשרתים שקלו גירושים ברבעון האחרון של 2025.
עוד מצביעים על כך שהמצב בבית משפיע באופן ישיר על החייל בחזית: 70% מהמשרתים מעידים שהמצב בבית משפיע על המוטיבציה שלהם לשירות, 81% מהמפקדים מצביעים על קשר ישיר בין מתח בבית לבין איכות התפקוד בשטח.
יעקב, מ"פ מילואים ששירת מאות ימים אמר כי הוא מדבר מהשטח ולא דרך מצגות וסיפור על קיצוץ בתקנים, על שינוי צווים וקיצור ימי בית וימי עיבוד, ודיווח על ירידה משמעותית באחוזי ההתייצבות. עוד אמר כי המצב הנפשי של החיילים קשה, והדבר מורגש בכל יום, ובחטיבה שלו התאבדו שלושה משרתים.
ח"כ יעל רון בן משה: " מתנהל קמפיין נגטיב על הראש של המילואימניקים. כשנציבות שירות המדינה מגבילה מילואימניקים בשעות העבודה במקביל לצו מילואים אנחנו מבינים שזה מחלחל, ואם זה הגיע לשם מה יגידו המעסיקים הפרטיים?
במקום לתת את כל הכבוד למשרתי המילואים נוצר שיח שמי בכלל יירצה להעסיק משרתי מילואים שיוצאים לחודשיים רצופים בשנה? הנציבות צריכה להיות יצירתית ולשים את משרתי המילואים ראשונים בכל מקום שאפשר בלי הגבלות. לא עליהם אנחנו נחסוך. אם לא צריך אותם במילואים שהצבא ישחרר אותם. אם צריך אותם – צריך לתת להם הכל, כולל יכולת לעבוד במקביל לצו."
יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן סיכם: "בשנת 2026 היה צריך להעלות את ימי ההתרעננות ולא לצמצם אותם. יום מילואים נוסף כמדובר על שנה שלישית זה כפול בעומס וברקע אנחנו שומעים את האפשרות לחזרה ללחימה בעזה.
לא יודע מה עבר לצה״ל בראש שהחליטו לקצר את ימי ההתרעננות. היו צריכים להרים דגל אדום ולהגיד שאסור לעשות את זה. אם בבית של שר האוצר ושר הביטחון היו אנשים שנמצאים במקומות האלה – זה לא היה קורה."
