יום הסרטן הבין-לאומי (World cancer day) מצוין מדי שנה ב-4 בפברואר ביוזמת ארגון הסרטן הבין-לאומי (UICC). מטרתו לפעול להעלאת המודעות למחלות הסרטן ולדרכי מניעתן. בישראל מצוין יום זה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן החברה בארגון הסרטן הבין-לאומי לצד 170 גופי בריאות מהעולם, תוך התמקדות בתחזית נתונים, מחקרים מדעיים בתחום המזון והקשר לסרטן וכן המלצות מעודכנות לציבור.
על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, במהלך שנת 2026 יאובחנו בישראל כ-34,000 נשים וגברים עם סרטן, שהם כ-93 חולים חדשים מדי יום. סוגי הסרטן השכיחים בקרב גברים בישראל הם סרטן הערמונית וסרטן הריאה, ובקרב נשים, סרטן השד וסרטן המעי הגס.
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי צופה כי בשנת 2045 כ-49,200 נשים וגברים ישראלים עתידים לחלות בסרטן וכ-23,000 ככל הנראה ימותו מהמחלה.
על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2022 נפטרו בישראל 11,669 אנשים מסרטן כאשר סיבת המוות השכיחה ביותר בגברים הייתה סרטן הריאה, ובנשים סרטן השד. המגמות הצביעו על ירידה מובהקת בתמותה מסרטן בעשור וחצי האחרונים. בהשוואות בין-לאומיות, שיעור ההיארעות בישראל גבוה מהממוצע העולמי (מקום 40 בעולם), אולם שיעור התמותה נמוך מהממוצע העולמי (מקום 76 בעולם), מה שרומז לשימוש גבוה יחסית בגילוי מוקדם של המחלה ועל טיפול יעיל.
באגודה למלחמה בסרטן מדגישים כי אימוץ אורח חיים בריא יכול להפחית ב-50% את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. במקביל מזכירים כי גילוי מוקדם יכול להציל חיים באמצעות בדיקות המתבצעות בחינם בקופות החולים במסגרת סל הבריאות.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "מחלת הסרטן פוגעת כמעט בכל בית בישראל ואפשר לשנות זאת! אנו יודעים ממחקרים שבאמצעות אימוץ אורח חיים בריא, הכולל בין היתר ביצוע פעילות גופנית, הימנעות מעישון ומחשיפה לעישון, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על תזונה נכונה ללא מזון אולטרה-מעובד, ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן רבים. על פי הערכות, העישון אחראי לכ-20% מכלל מקרי המוות מסרטן. בנוסף, אני קורא לציבור להמשיך ולגשת לקופת החולים ולבצע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן בהתאם להמלצות. גילוי מוקדם יכול להציל חיים!"
מחקר חדש בדק את הקשר בין חומרים משמרים במזון והסיכון לחלות בסרטן
חומרים משמרים מוספים למזונות ארוזים כדי להאריך את חיי המדף שלהם. למרות שזהו נוהג סטנדרטי בתעשיית המזון של ימינו, עדיין מעט ידוע על השפעתם הבריאותית ארוכת הטווח. מחקר חדש מצרפת בחן את הקשר בין צריכת חומרים משמרים לבין היארעות סרטן בקרב מבוגרים. במסגרת המחקר מילאו יותר מ-105,000 מבוגרים שאלוני צריכת מזון, ונמצא ש-99.7% מהם צורכים חומרים משמרים. במהלך מעקב ממוצע של 7.5 שנים זוהו 4,226 מקרים של סרטן.
החוקרים בדקו 17 חומרים משמרים נפוצים שנצרכו על ידי לפחות עשירית מהמשתתפים, ולא מצאו קשר מובהק בין סך צריכת כל החומרים המשמרים יחד לבין הסיכון לחלות בסרטן. לעומת זאת, צריכה גבוהה יותר של מספר חומרים משמרים מסוימים נקשרה לסיכון גבוה יותר לסרטן בהשוואה לאי צריכה או לצריכה נמוכה יותר. כך לדוגמה, אשלגן סורבט (E202) נקשר לעלייה של 14% בסיכון כללי לסרטן ולעלייה של 26% בסיכון לסרטן השד, וסולפיטים נקשרו לעלייה של 12% בסיכון כללי לסרטן. נתרן ניטריט (250E) נקשר לעלייה של 32% בסיכון לסרטן הערמונית, ואשלגן חנקתי (252E) נקשר לעלייה של 13% בסיכון כללי לסרטן ושל 22% לסרטן השד.
אמנם נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את הסיכונים הפוטנציאליים הללו, אך כבר כעת ציינו החוקרים כי התרכובות יכולות לשנות מסלולים חיסוניים ודלקתיים, מה שעלול לגרום לדיכוי חיסוני ולכן להתפתחות סרטן. לסיכום, החוקרים מציינים כי חשוב שתוצאות אלו יעודדו יצרנים להגביל את השימוש בחומרים משמרים מיותרים וממליצים לציבור לצרוך מזון טרי ומעובד מינימלית ככל הניתן.
המחקר פורסם בכתב העת British Medical Journal, ב-7.1.2026 תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2026.
מחקר חדש בדק את הקשר בין צריכת מזון אולטרה – מעובד לבין התפתחות מחלת הסרטן
להבדיל מסקירות רבות אחרות, שיטת סיווג המזונות במחקר זה היא לפי מידת העיבוד והמטרה התעשייתית שלהם, ולא רק לפי ערכם התזונתי או קבוצת המזון שאליהם הם שייכים, והיא מחלקת את המזון לארבע קבוצות: מזון לא מעובד או מעובד מינימלית, מרכיבי בישול מעובדים, מזון מעובד ומזון אולטרה-מעובד. הסקירה כללה מחקרים שהשתתפו בהם מאות אלפי נבדקים ושבחנו את המנגנונים הביולוגיים הקשורים להרכב המזון, תוספים כימיים, מזהמים הנוצרים בתהליך העיבוד וחומרים הנודדים מאריזות הפלסטיק למזון.
מסקנות המחקר מצביעות על קשר עקבי ומשמעותי בין צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד לבין סיכון מוגבר לסוגי סרטן שונים, בדגש על סרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטן הלבלב. המנגנונים הביולוגיים שדרכם מזון אולטרה-מעובד מגביר את הסיכון לסרטן הם מנגנונים רב-מערכתיים שפועלים לרוב בסינרגיה. החוקרים מסבירים, למשל, שצריכת מזונות אולטרה-מעובדים מעודדת דלקת כרונית בדרגה נמוכה ועקה חמצונית, שהם תהליכים שמשבשים את חלוקת התאים ויוצרים סביבה שמאפשרת צמיחה של גידולים, יצירת כלי דם חדשים ויצירת גרורות. כמו כן, העיבוד התעשייתי הכבד ושילוב תוספי תזונה משנים לרעה את ההרכב של חיידקי המעי ואת אופן תפקודם, דבר שמעלה את הרגישות למחלות דלקתיות ושעלול להוביל להתפתחות של סרטן המעי הגס. לצד אלו, חשיפה למזהמים תעשייתיים שונים (כמו אקרילאמיד) וזליגה של חומרים המשבשים את המערכת ההורמונלית מהאריזות לתוך המזון גורמים לשיבושים מטבוליים, יוצרים עמידות לאינסולין וגורמים לנזקים גנטיים שמאיצים תהליכים ממאירים.
לאור ממצאים אלו, החוקרים קוראים לנקיטת צעדי מדיניות דחופים, הכוללים רגולציה מחמירה על שיווק וסימון מוצרים, קידום חינוך תזונתי למזון לא מעובד והפרדה מוחלטת של אינטרסים תאגידיים מתהליכי קביעת מדיניות בריאות הציבור.
המחקר פורסם בכתב העת Cancers ב-20 ביוני 2025, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן לרגל יום הסרטן הבין-לאומי 2026.
מחקר חדש בחן את הקשר בין צריכת מזון אולטרה מעובד (UPF) לבין הסיכון להופעת נגעים טרום-סרטניים במעי הגס בקרב נשים צעירות
על רקע העלייה המדאיגה במקרי סרטן המעי הגס בגיל מוקדם בארצות הברית במקביל לעלייה בצריכת מזונות אלו בעשורים האחרונים.
לצורך כך נאספו נתונים של 29,105 אחיות מארצות הברית, שהשתתפו במחקר הבריאות של האחיות, בגיל ממוצע של 45. במהלך המחקר נאספו נתונים מבדיקות אנדוסקופיות (קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה) שהמשתתפות ביצעו בין השנים 1991 ל-2015, וצריכת המזון שלהן הוערכה באמצעות שאלונים תקופתיים מדי ארבע שנים. בממוצע, מזון אולטרה-מעובד היה כ-34.8% מסך הקלוריות היומי של המשתתפות. במהלך 24 שנות מעקב תועדו 1,189 מקרים של פוליפים טרום-סרטניים הנקראים "אדנומות קונבנציונליות" שאובחנו בקרב נשים מתחת לגיל 50. הקשר בין אדנומות קונבנציונליות לבין התפתחות סרטן המעי הגס כבר ידוע. ממצאי המחקר הראו כי נשים שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של מזון אולטרה-מעובד היו בסיכון גבוה ב-45% לפתח אדנומות קונבנציונליות בהשוואה לנשים שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר, ומכאן שהיו בסיכון
