הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי שטרית, קיימה היום דיון שעסק בזנות קטינים. ח"כ שטרית אמרה בפתח הדיון: ״במדינת ישראל של שנת 2025, יש ילדים וילדות שנאלצים למכור את גופם כדי לשרוד. מדובר בכ-3,000 ילדים שנפלו בין הכיסאות של מערכות הרווחה, החינוך, הבריאות, ולעיתים גם בקרב המשפחה. פלח לא מבוטל מן הפגיעות נעשות במרחב האינטרנטי. הרשתות החברתיות הפכו כר פורה לניצול מיני אכזרי.
מאחורי כל מקרה כזה יש ניצול, פחד ובושה. בשנים האחרונות נעשו צעדי חקיקה חשובים והקמת מסגרות שיקום – אבל בשטח, המציאות קשה בהרבה. המסגרות מלאות, התקציבים לא מספקים, ויש העדר בכוח אדם בזמן שמקרים חדשים מתגלים בכל שבוע.״
ילנה דיוואיין, דוברת ובין מייסדות הארגון ״קול שורדות הזנות בישראל״, שיתפה את חברי הוועדה בסיפורה האישי: "אני לא רוצה לספר לכם, על איך עוד לפני שהגעתי לגיל 10, הייתי מקבלת הצעות מגברים מבוגרים אקראיים שהיו ניגשים אליי בשיא האומץ ומציעים הצעות מאוד יפות שאי אפשר לסרב להם: ״אמא שלך עובדת כל כך קשה, את לא רוצה לעזור לה?״, ״ככה העולם עובד, את עוד קטנה את לא יודעת, אבל אני אומר לך- כולן עושות את זה״, ואיך אחרי גיל 10 התחלתי להסכים להצעות של גברים בני 40, 50, 60, אבות של ילדים וילדות שלמדו איתי בשכבה.
אני כן רוצה לדבר איתכם על המציאות והמציאות הזאת, נוגעת גם לחיים של הילדים שלכם. ראשית צריך להבין שהזנות כרגע לגיטימית במדינת ישראל. כן, גם במציאות שבה חוק איסור צריכת זנות קיים כהוראת שעה כבר שנה שישית ברציפות, לזנות עדיין יש לגיטימציה. חשוב שתדעו את זה. רואים את זה בכל כך הרבה מקומות- אונליפאנס, שוגר דדי, צ׳אטים מפוקפקים, רשתות חברתיות ואפילו באתרי היכרויות, יש תמיד מי שיציע ״תמיכה״.
זה נכון שילדות שמגיעות מבתים קשים, יותר נתונות לסיכון ליפול לזנות ולהסכים להצעות ה״תמיכה״ של האנשים ה״נחמדים״, אבל גם הילדים והילדות שלכם מקבלות ומקבלים את ההצעות האלה."
מסקירה של המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, על פי נתונים של ארגוני שיקום וסיוע וארגוני שטח מוערך כי כיום בישראל יש כ-3,000 קטינות וקטינים בזנות. על פי נתוני ארגוני השטח, וכן מחקרים רבים מהארץ ומהעולם, גיל הכניסה המוכר לזנות הוא 13-14. ברוב המקרים קיים רקע של פגיעות מיניות בילדות, מחוץ או בתוך המשפחה והזנחה הורית הנמשכת דורות.
ממצאי המחקר המלווה שערך מכון ברוקדייל מציגים באופן חד משמעי את הנזקים הנפשיים שקיימים בזנות – כ – 79% מהאוכלוסייה בזנות לוקות בפוסט טראומה בעקבות חיי הזנות, כ- 44% דיווחו על ניסיונות ההתאבדות וכ- 46% מאובחנות עם הפרעות אכילה.
מוריה סילפן רודל, מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים וזנות, וליאור רוזנבאום, מנהלת קשרי ממשל במטה: "יש חשיבות אדירה במניעה מוקדמת ואפקטיבית ככל האפשר, של הכניסה אל מעגל הזנות – מניעה אשר הדרך המרכזית בה עוברת באכיפת החוק ובאיתורם של אלו המדרדרים נערות ונערים רבים אל עולם הזנות. אך למרות שמדובר בפשע חמור, מידת האכיפה של החוק ושל פתיחה בהליכים פליליים נגד העבריינים מצומצמת ביותר וכי מאז פורסם החוק הוגשו עשרות בודדות בלבד של כתבי אישום נגד צרכני זנות קטינים."
בעמותת עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון, אומרים כי היעדר מנגנון רשמי מבוסס נתונים לאיתור מוקדם של נוער, צעירים וצעירות בזנות בזירות מקוונות ובפרט באפליקציות סגורות. בישראל אין תשתית משפטית, טכנולוגית או אתית מוסדרת שמנחה את גורמי הסיוע כיצד לפעול באופן אפקטיבי ומוגן בזירות דיגיטליות מה שמוביל לכך שהשירותים או נמנעים מלעשות זאת או עושים זאת בצורה ספורדית ופחות מוסדרת. בפועל נוצר ואקום בו זנות מתקיימת ללא איתור ואיסוף מידע שיטתי אתי והיעדר יכולת להנגיש סיוע עבור אוכלוסיות שאינן צורכות את הסיוע או מודעות לו.
עוד אומרים בעמותה כי "בהיעדר איסוף נתונים שיטתי ועיסוק במניעה, נמשיך לטפל רק בקצה הקרחון ולא נצליח להגיע לקטינים בתחילת הרצף ולקטינים שנמצאים בזנות בעיקר ווירטואלית. יש צורך בנתוני אמת של היקף התופעה וכן בהכשרות מובנות של צוותים חינוכיים וטיפוליים במסגרות השונות על מנת שיידעו לאתר ולקרוא את הסימנים."
עמותת תודעה – חינוך למיניות מבחירה והתמודדות עם מצבי פגיעות מינית בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי מפעילים את מיזם נקודת מפנה, למניעת כניסה וצריכת זנות בישראל, הכולל הכשרות, סדנאות והסברה בנושא ”מיניות בתמורה- מאפיינים וכלים פרקטיים“ לבתי ספר ומסגרות חינוך בלתי פורמאליות. במיזם השתתפו 4,032 נשות ואנשי צוות ו-1,545 בנות ובני נוער. במשטרת ישראל התקיימו 9 ימי עיון, בהם השתתפו 1,170 שוטרים ושוטרות. בקופות החולים התקיימו 13 הכשרות, סה“כ 455 נשות ואנשי רפואה השתתפו בהכשרות אלו.
יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שטרית: ״היה לי חשוב ללכת ולראות את המצוקה בעיניים. בסיור שקיימתי במעון של משרד הרווחה בבאר שבע עבור לנערות שהתדרדרו לזנות. המרחב הטיפול מחייב תקצוב ותגבור כוחות! מדובר בחובתה של מדינת ישראל להבטיח ששום ילד או ילדה לא יאלצו למכור את גופם כדי לשרוד. לא בגלל עוני, לא בגלל התעללות, ולא בגלל אדישות.״
