בעקבות סדרת דיונים של הוועדה לקידום מעמד האישה במאבק בתופעת סמי האונס בישרו במשרד הבריאות על הפצת הנוהל המעודכן ובמשרד הרווחה דיווחו על השלמת גיוס 50 תקני עו"סיות לליווי נפגעות עבירות מין כחלק מהמלצות וועדת ברלינר. "אלו בשורות חשובות", אמרה היו"ר ח"כ תמנו שטה, "אבל המאבק לא תם ואין כמעט כתבי אישום והרשעות כנגד הפוגעים". נפגעת אונס חשפה במהלך הדיון: "מי שאנס אותי באכזריות קיבל הקלה בעונש בשל שירותו הצבאי"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (ד') דיון מעקב מיוחד בתופעת סם האונס. יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה בפתח הדיון כי השימוש בסם הפך להיות מגפה, "התופעה הבזויה רוצחת נפשות בישראל ובעולם". א', שעברה אונס קשה חשפה בפני הוועדה את הקושי וההתמודדות: "במשך חמש שנים נלחמתי את מלחמת החיים שלי. שכנעתי את עצמי שאני יכולה להמשיך בחיים. הכנתי את עצמי לקריירה אבל אף פעם לא היה לי מנוח. את הטראומה והפוסט טראומה אי אפשר לקחת מאף אחת. הבנתי שלא אוכל לחיות עם עצמי בשלום אם לא אטפל בכתם הזה. כשהגעתי למקום בטוח מקצועית החלטתי שאני ניגשת להגיש תלונה. לכל אורך התהליך בכל דיון בכל חקירה נגדית של 7 שעות כשאני בהריון חשבתי כל הזמן מה עושות נשים שאין להם את המעטפת הזאת. יש לי בן זוג ומשפחה תומכת. חוויתי לכל אורך התהליך אינסוף מיקרו טראומות. אני נזכרת באמירות שאמרו שופטים ופרקליטות בבית המשפט. לא הרגשתי אמפתיה. הוא הורשע אבל הוא קיבל עונש מופחת מאוד".
היו"ר תמנו שטה זעמה: "הוא קיבל הפחתה בעונש בגלל שהוא השתתף במלחמה." א' סיפרה: "הוא הורשע באונס בנסיבות מחמירות וקיבל רק שלוש וחצי שנים. בדיון בבית משפט עליון הגעתי לבד ואני נכנסת לשם ורואה חבורה של גברים בחליפות שחורות ואחד התחיל לדבר ואני מתכווצת וכשנכנסתי לחדר הפרקליטה שלי התפרקתי. מי שנפגע צריך לקבל את התמיכה המידית. היו צריכים להציע לי מישהי שמטפלת במקרים כאלה ויודעת לזהות נקודות משבר ויודעת להקשיב ומטרת העל של זה שאנשים שנמצאים בתהליך הזה ירגישו בטוחים".
יו"ר אמרה: "פניתי בשם הוועדה לנשיא בית המשפט העליון והסבתי את תשומת ליבו לעובדה שאנסים מורשעים נלחמים ומקבלים נשק. אדם אלים שהורשע איך הוא מקבל נשק ועוד הוא מקבל הקלה בעונש. אם מפקירים את הנפגעות לעבור טראומות זה משדר להן לא ללכת להתלונן". ח"כ קטי שטרית: "את פתחת דלת לכל מי שחוששת לספר את סיפורה האישי. האומץ לספר הוא חלק חשוב בריפוי". ח"כ עדי עזוז סיפרה כי זהו דיון הבכורה שלה בכנסת ודיברה עד כמה הטיפול בנושא הזה חשוב לה באופן אישי. ח"כ קארין אלהרר הוסיפה: "דרוש הרבה מאוד אומץ לבוא ולדבר. מצטערת שהיית צריכה לעבור את המסכת הזאת ולקבל צדק חלקי ביותר".
עו"ד נילי פינקלשטיין נציגת משרד המשפטים סיפרה על התקדמות רבה ביישום דו"ח ברלינר. "דיברנו על מינוי הנציבה ויש עוד נושאים שטופלו". איזבל סרי לוי מנהלת תחום פגיעות מיניות במשרד הרווחה: במסגרת החלטת ממשלה ליישום דו"ח ברלינר לרשויות המקומיות 100 תקנים של עובדת סוציאלית שאמורות ללוות ולטפל בנפגעות עבירות מין. 50 עו"סיות גויסו". היו"ר: "אם יש 50 עובדות סוציאליות איפה הן, צריך לפתוח תיק ברווחה בשביל לקבל מהן סיוע?". נטע גורי מאיגוד מרכזי הסיוע: "הנפגעות לא יודעות על השירות הזה".
סרי לוי: "יצא לעו"סיות שלנו ללוות נפגעות. התוכנית הזאת קרמה עור וגידים בשנה וחצי האחרונות". ח"כ אלהרר: "אם נפגעת פנתה למשטרה מי ידבר איתה? ". ח"כ בן ארי: "אותה חוקרת אמורה להגיד לנפגעת שיש עו"סית שיכולה לסייע לה? רוב הנשים לא מוכרות ברווחה. האם החוקרת במשטרה מחברת אותה לעו"סית או למרכזי הסיוע?". היו"ר למשרד המשפטים: "האם מביאים לנפגעת מידע על השירות שלכם? איך אתם יוצרים את החיבור לנפגעות? אם נפגעת לא יודעת שהיא יכולה לקבל ליווי זה בזבוז כספי ציבור שיש 50 תקנים ואין באמת סיוע".
ק' נפגעת אונס נוספת אמרה: "אני בת 17 ומתחילה שנת שירות. אני חייה בפחד. מאז גיל 13 כל פעם שאני יוצאת למועדון תמיד הגיע המשפט תשמרי על המשקה שלך. יש אפס הרשעות בגין שימוש בסם אונס. בגיל 14 נאנסתי על ידי איש מוכר לי. אז התנגדתי אבל בשימוש בסם אונס אין אפילו את האפשרות להתנגד". אופיר נפגעת סם אונס: " בהרבה מקרים קופאים אבל בשימוש בסם אונס אנחנו אפילו לא יכולות להגן על עצמנו אז מדינת ישראל צריכה להגן עלינו. אחותי מצאה אותי מסוממת ומאותו רגע היה אוסף של מחדלים וטראומות. בסם אונס הזמן הוא קריטי. צריך לפני ההגעה למשטרה להפנות לבית חולים".
היו"ר: "המאבק שהובלנו עם מרכזי הסיוע והמתלוננות מניב תוצאות והסם מסוג GBL קאטמין נכנס לנוהל של משרד הבריאות", וכעסה על המשטרה: "בסוף הכל קשור לסיווג התלונה שאתם לא מצליחים לשלוף ולומר שזאת תלונה על סם אונס. אני רוצה לדעת כמה מקרים היו בכל זמן. בשנת 2025 נפתחו 8 תיקים בגין עבירת סם אונס והוגשו 3 כתבי אישום".
עו"ד יערה ברזילי ראש צוות בפרקליטות: "טיפלתי בתיק שבו הוכרה בדיקת השיער ואנחנו עושים עוד ועוד צעדים. עד מאי 2025 לעבירת שלילת כושר התנגדות נפתחו 3 תיקים". היו"ר: יערה אתם סוגרים את כל התיקים, יש רק תיק אחד, אתם מפקירים את נשות ישראל. אני לא אקבל את זה שבאים פרקליטים ולא מבינים את התפקיד שלהם". ח"כ עזוז הוסיפה: "מ-2018 הוגשו רק 3 כתבי אישום ויש 270 דגימות שנאספו מאז, איך זה יכול להיות? ". היו"ר: "זה קרקס של הרשויות שאמורות לטפל בתופעה. למה צריך את הדגימות אם אתם לא עושים שום דבר?". עו"ד ברזילי: "אני לא מכירה שיש 270 דגימות".
יעל שרר: "יש כאן בעיה רוחבית שהממשלה לא נדרשת לה והמשרדים לא מטפלים באופן מרוכז. אין העברת מידע מסודרת. אין כאן עבירת הרעלה ואין נתונים נכונים. זה קורה בתוך בתים ויש מקרה של אישה מעל גיל 50 שנאנסה בחתונה. קיבלנו דיווחים על אנשי מקצוע שמגיעים לתקן תקלות בבתים ושמים סמי אונס במים".
ד"ר זהר סהר מנהלת המחלקה לטיפול בנפגעות אלימות מינית במשרד הבריאות בישרה על הפצת הנוהל המעודכן של המשרד. "שמנו יותר דגש על חידוד המסע של מי שמגיעים לקבל את הבדיקה והעדכון על קבלת התשובה. היה צריך לחדד את התהליך כך שיהיה יותר מדויק. הנוהל ישלח בשבוע הקרוב ונתחיל בתהליך הטמעה". היו"ר תמנו שטה אמרה כי הוועדה קיימה 5 דיונים בנושא שבמהלכם ניתן לראות התקדמות כמו הפצת הנוהל ואיסוף. "התקדמנו בטיפול בנושא אבל במבחן המציאות נכשלנו כי התופעה עדיין קיימת".
