מכת האבדונות: הדיון הדחוף בכנסת

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל התכנסה לדיון שעסק בפעילות צה"ל למניעת אובדנות בקרב משרתים. נטע, אחותו התאומה של הנווט, רס"ן אסף דגן ששם קץ לחייו: "חודש לפני שהוא התאבד אמא שלי התריעה בפני מפקד בכיר בחיל האוויר שאסף הולך להתאבד. אובדנות היא לא גזירת גורל ובידיים שלנו לשנות". רח"ט אכ"א, תא"ל ודמני הציג לוועדה נתונים לפיהם בשנת 2025 עד כה נרשמו 16 מקרי אובדנות, בשנת 2024 – 21 מקרים, בשנת 2023 – 17 ובשנת 2022 – 14 מקרי אובדנות

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה לדיון שעסק בפעילות צה"ל למניעת אובדנות בקרב משרתים. יו"ר הוועדה ח"כ שטרן אמר בפתח הדיון: "מה שעורר את תשומת הלב זו הכמות החריגה במספר המתאבדים לאחרונה, נדרשנו לנושא כבר בעבר אבל זה עלה ביתר שאת מחיילים שחזרו מלחימה בעזה.

בנושא הזה יש שתי מטרות. הראשונה היא איך לצמצם את התופעה, לצה״ל יש ניסיון בעניין הזה. כשהוקמו צוותי עבודה בעבר אז צה״ל הצליח להוריד את מספר המתאבדים בעשרות אחוזים. צריך להמשיך לראות אילו צעדים ניתן לעשות וכמה נותנים להם מקום במשפחה שלהם, בחברה, במקומות העבודה.

המטרה השנייה היא אם אפשר לתת קורטוב של נחמה למשפחות, מבחינת הכרה חלקית או מלאה לחללים עצמם, אז אנחנו חושבים שאם מערכת הביטחון את הדרך לעשות זאת אנחנו כמובן נברך."

נטע, אחותו התאומה של הנווט, רס"ן אסף דגן ששם קץ לחייו: "באתי לדבר דווקא על אלה שלא פונים לעזרה. לא באתי להפנות אצבע מאשימה אלא כדי שתקשיבו וכדי שנוכל ללמוד מהמקרה של אסף ולשנות.

אסף ביקש לראות קב"ן כמה פעמים במהלך השירות. אמא שלי התקשרה למפקדים לאחר שהבחינה בתסמינים של פוסט טראומה. המפקדים התייחסו בצורה אמפתית אבל א מקצועית, הם לא הבחינו כי מוטל לפניהם חייל פצוע, פצוע נפשית. חודש לפני שהוא התאבד אמא שלי התריעה בפני מפקד בכיר בחיל האוויר שאסף הולך להתאבד.

המפקדים של אסף ידעו כולם אבל לא היה סנכרון בין המפקדים בצבא, הסביבה של אסף כן הבינה ודיווחה. אני מבקשת מהמערכת לעשות את הכל כדי לאתר את מי שלא מבקש עזרה ולהקצות את כל המשאבים לטיפול. שינוי התודעה והכרה ממסדית יכולים להציל חיים. אובדנות היא לא גזירת גורל ובידיים שלנו לשנות, הם היו שם בשבילנו ועכשיו תורנו להיות שם בשבילם."

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, הציג לוועדה נתונים לפיהם בשנת 2025 עד כה נרשמו 16 מקרי אובדנות, בשנת 2024 – 21 מקרים, בשנת 2023 – 17 ובשנת 2022 – 14 מקרי אובדנות. מהנתונים עולה כי בעוד שבקרב חיילי החובה לא נרשם שינוי מהותי, בקרב משרתי המילואים ישנה עלייה משמעותית. תא"ל ודמני הסביר כי בשנים 24-54 יש שילוב של מאות אלפי מילואים שלא היו לפני ה7.10.

עוד ציין כי הורחב היקף הקב״נים בצה״ל לכ-200 בסדיר ו-800 במילואים, ודיווח שהוקמה ועדה שהוקמה בהנחיית שר הביטחון , הרמטכ"ל וראש אכ"א לבחינת המענה לחיילים משוחררים שאינם בשירות פעיל כיוון שאנו נמצאים במציאות אחרת.

תא"ל ודמני: "צה"ל מתייחס לנושא האובדנות בכובד ראש ופועל לאורך השנים באופן מוסדר, ממוקד ורציף לצמצום ומניעת המקרים באמצעות מגוון כלים ותהליכים שמפעיל. מאז השבעה באוקטובר, משרתינו פועלים בגזרות לחימה שונות, ומתאימים את מערך המענים בהתאם בהרחבה, דיוק והעמקה לרוח התקופה.

אנו פועלים במגוון דרכים להעלאת המודעות בצה״ל והנגשת המוקדים אליהם ניתן לפנות לסיוע. בנוסף, הקמנו ועדה ייעודית שמטרתה לבחון הרחבה ודיוק מענים גם לחיילים המשתחררים מסדיר ומשירות מילואים. המציאות משתנה, התקופה מחייבת אותנו להתאים את עצמנו.

כל מקרה של אובדנות הוא מקרה שאסור שיקרה. עם זאת, חשוב לומר שעל אף שבראייה חציונית יש עלייה במספר האירועים, אם מסתכלים על כל מקרה בודד כפרט- לא ניתן לקבוע בזמן זה שמדובר בגל, ונמשיך לעקוב אחר זה כי זה עניין של חיי אדם."

ראש ענף קליני בחיל הרפואה, סגן-אלוף ד״ר כרמל קלה: ״לאור האתגרים הייחודיים שעולים מהמלחמה, המענים הטיפוליים הורחבו לפני המלחמה ותוך כדי, ואף הוקמו מרכזים וענפים חדשים. הוקם מוקד שזמין 24/7 למשרתים. הורחבה היחידה לתגובות קרב, שנותנת מענה למשרתי מילואים שאינם בשירות מילואים פעיל. יש ביחידה כמה עשרות מטפלים, פסיכולוגים, עו״סים יועצים וכו׳. הם נותנים מענה פסיכיאטרי, טיפול בקבוצות וגם ליווי בתהליכי הכרה.

היחידה הורחבה מאוד במלחמה, וזמן ההמתנה קצר יחסית – סדר גודל של שבוע או שבועיים. הוקם ענף תעצומות למשרתי הסדיר שסובלים מתסמיני פוסט טראומה והורחב מרכז הקבע למשרתי הקבע. מערך בריאות הנפש במהלך המלחמה הגדיל מאוד את כמות הקב״נים גם בקבע וגם במילואים והם פועלים בפריסה רחבה בכל יחידות צה״ל, ואף נכנסים כשיש צורך לשטחי לחימה ובעיקר לרצועת עזה.״

ח"כ קטי שטרית: "״כמי שנחשפה לנתונים הקשים ולמגמות הצפויות בשדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות, אני מתריעה מכאן שאנחנו לפני צונאמי. לא הגיוני שלא נקבל נתונים קונקרטיים מהצבא לגבי היקף הפניות מצד חיילים לוועדות האבחון לבריאות הנפש. טובי בנינו ובנותינו נושאים עימם עול כבד גם לאחר היציאה משדה הקרב, אין לנו את הפריבילגיה או הזמן לחכות. אני דורשת מהצבא להקים ועדה עם סמכויות ויעדים בשקיפות מלאה."

יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן סיכם: "יש מערכת מרשימה שלא הכרנו אותה, אך צריך ויש מה לשפר. שמחתי לראות שיש אוזן קשבת מאנשי צה״ל שהגיעו לדיון. לצערי אנחנו לא יכולים למנוע טראומות, אבל אנחנו יכולים להבטיח שלא ננטוש אף אחד להתמודד לבד. תמיכה נפשית היא חובה מוסרית המצילה חיים במובן הכי ישיר של המילה."