מחקר בין־לאומי חדש מגלה שחלק ממגילות ים המלח עשויות להיות קדומות יותר מההערכות הקודמות. מאחר שרוב כתבי היד הקדומים אינם כוללים תאריך מפורש, נהגו חוקרים עד כה להשתמש בניתוח פליאוגרפי – השוואת סגנונות כתב – כדי לאמוד את גילן. אך שיטה זו דורשת מאגר גדול של טקסטים שתוארכו באופן ודאי.
כדי להתגבר על מגבלות אלה, פיתח צוות חוקרים בראשות ד"ר מלאדן פופוביץ' כלי מבוסס למידת מכונה בשם "חנוך". המודל החדש מתבסס על ניתוח של 24 קטעים שתוארכו מראש, ומשלב בין תיארוך פחמן רדיואקטיבי לזיהוי סגנונות כתיבה, כדי לשפר את הדיוק.
בבדיקה שכללה 135 מהמגילות, נמצא כי "חנוך" הצליח לחזות את גילן בהתאם להערכות המומחים ב-79% מהמקרים. בשילוב עם תיארוך הפחמן, עלה כי רבות מהמגילות נכתבו מוקדם יותר מההערכות המקובלות בשיטות הפליאוגרפיות המסורתיות.
בין היתר, התברר כי מגילת ישעיהו הגדולה וקטעים מספר דניאל נכתבו ככל הנראה כבר במחצית הראשונה של המאה השנייה לפנה"ס, כלומר בתקופה ההלניסטית או בשלב מוקדם של התקופה החשמונאית.
מעבר לגילוי ההיסטורי, הכלי החדש מהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחום הארכיאולוגיה, ומספק תובנות חדשות על מועד כתיבתם של טקסטים מקראיים ועל זהות המחברים. הפוטנציאל שלו חורג ממגילות ים המלח – ופותח אופק חדש לחקר כתבי יד עתיקים ברחבי העולם.
