ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על ביטול מינויו של אלי שרביט לתפקיד ראש השב"כ, יממה בלבד לאחר ההכרזה על המינוי. בהודעה רשמית נמסר כי נתניהו נפגש עם שרביט, הודה לו על נכונותו, והודיע כי החליט לבחון מועמדים אחרים לתפקיד.
ההחלטה לבטל את המינוי התקבלה בעקבות לחצים שהופעלו על נתניהו, בעיקר מצד גורמים בימין, בשל השתתפותו של שרביט בהפגנות נגד הממשלה. בנוסף, הועלו טענות לגבי מאמר שפרסם שרביט בנושא מדיניות האקלים של הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ, והחשש שהדבר יפגע ביחסי ישראל-ארה"ב.
שרביט התייחס להחלטה ואמר: "התבקשתי על-ידי ראש הממשלה לקחת על עצמי את תפקיד ראש השירות ולהמשיך ולשרת את מדינת ישראל בעת הקשה הזו – וכך עשיתי. שירות טובת המדינה, ביטחונה וביטחון אזרחיה תמיד יהיו מעל הכול ולנגד עיניי".
החלטת נתניהו עוררה תגובות רבות במערכת הפוליטית. תגובת העותרים בבג״ץ פיטורי רונן בר (יוזמת מכונת האמת) להחלטת נתניהו לבטל את מינוי שרביט: "הדיון בבג״ץ למעשה הוכרע הבוקר. נתניהו הוכיח כי פיטורי ראש השב״כ נעשה ממניעים פוליטיים וכי איתור המחליף ייעשה מאינטרס פוליטי. נתניהו מנסה לקבור את קטארגייט, הפרשה החמורה בתולדות הפוליטיקה הישראלית, בדרכים לא כשרות".
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, מתח ביקורת חריפה ואמר: "ראש השב"כ זה לא עוד מינוי. זה לא ג'וב שמודיעים ומתחרטים עליו אחרי 24 שעות בגלל כמה צרחות. זה קודש הקודשים, זו פגיעה בביטחון המדינה". מנגד, ח"כ שמחה רוטמן טען כי "היכולת של נבחר ציבור לחזור בו מהחלטה שהציבור לא אוהב, או כשמסיבים את תשומת ליבו, היא לב ליבה של הדמוקרטיה".
כעת, לאחר ביטול המינוי, נתניהו צפוי לבחון מועמדים נוספים לתפקיד ראש השב"כ, במטרה למצוא את האדם המתאים ביותר להוביל את הארגון בתקופה מורכבת זו.
