השנה האחרונה הפגישה את כולנו עם המלחמה והשלכותיה הקשות. "קול קרא והלכתי" כתבה חנה סנש וביטאה בכך את מה שחשו רבים שנקראו מעולמם הפרטי אל השדה הציבורי. חיילי המילואים, מתנדבי השטחים החקלאיים, אנשי הרווחה, הטיפול, ידיים שנשלחו קדימה ופרצו את מעגל החיים האישי. המחיר, שהינו לעיתים המחיר הגבוה ביותר שיכול אדם לשלם בחייו, הנלווה להיענות לקריאה – מציף אתגרים ושאלות. הבחירה אל מול "הקול" הקורא, נותרת כתמיד נקודה רוטטת בשדה הנפשי-המוסרי.
הקול החמקמק המתפרש כ"קול אלוהים", הספק מחד והקריאה הפנימית מאידך, השלכותיה ומחיריה של השליחות שהונחה על כתפינו, כל אלה מרחפים בין תמונות המחזה החדש של התיאו-טרון.
בבוקר יום שישי אחד מקבלת ריקה, אם חד הורית, שליחות מפתיעה. היא קצת לא מאמינה, קצת לא בקטע, וקצת מתלהבת שבחרו בה סוף סוף. היא לוקחת איתה שף מתוסכל, בן מתבגר ופלאפון ללא סוללה, ויוצאת להציל משהו. או מישהו. מה שיבוא קודם.
בדרמה קומית שובת לב מפרק אנסמבל התיאו־טרון את מושגי השליחות, האמונה והקול הפנימי ומרכיב אותם מחדש.
דרך לימוד ועיון ב"לך לך" של אברהם אבינו, "הסנה הבוער" של משה רבנו ועד לבריחתו של יונה, התגבשו התמות המרכזיות של היצירה.
תהליך הלימוד המתקיים במעגל יוצרים הטרוגני של התיאו-טרון המשתף השקפות עולם שונות, מאפשר ליצור מפגשים אמנותיים מכוננים המהווים גשר בין תרבותי. עשייה אמנותית מסוג זה רלוונטית מתמיד ובכוחה להדגיש את המחבר על המפריד.
ניהול אמנותי: נתנאלה תירוש
מחזה: יהודה גזבר-פניגשטיין
בימוי: אלינה פישזון
שחקנים: בצלאל בורוכוב, יובל אנדבלד , נתנאלה תירוש, עוז סלוק, ענת צור
ייעוץ אמנותי: אודי בן משה
דרמטורגיה: שלומית כהן סקלי
תהליכי מחקר: הרב יוסי פרומן
עיצוב במה ותלבושות: אלונה רודנב
עיצוב סאונד: ניר ג'ייקוב
עיצוב תאורה: דן גלזר
קריין: בני אלדר
