הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה קיימה דיון בנושא קשישים שנמצאים מתים בביתם לאחר ימים או שבועות מפטירתם. יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל אמר בפתח הדיון: "לצערי אנחנו שומעים השכם וערב על מקרים כאלה ואנחנו כאן כדי לעשות כל מאמץ כדי למנוע את המקרה הבא. אני פונה לכל מי ששומע ורואה אותנו ומבקש ברמה האישית מכל אחד שיש לו קשיש בבניין או שכן ערירי, לדפוק בדלת מידי פעם, לראות שהכל בסדר. לפעמים מה ששכן יכול לעשות אף אחד אחר לא יכול, גם מדינת ישראל הגדולה".
על פי נתונים שהוצגו בדיון על ידי יועצת ח"כ יצחק קרויזר, מיוזמי הדיון, בשנת 2021 נמצאו על ידי הרשויות 171 קשישים מתים בביתם, וב-2022 – נמצאו 163. ח"כ יונתן מישרקי, מיוזמי הדיון אמר: אם כל אחד מאיתנו יהיה ער לקשיש, לשכן וידע לדפוק בדלת ולשאול מה קורה מידי פעם, אנחנו יכולים למנוע מקרים כואבים כאלה. זק"א ביקשו להתחיל פיילוט בשם "השכן הטוב" שיערך בשיתוף ועדי בתים. עד היום זה לא התקדם וזה עצוב וחבל מאוד. יש ארגונים נוספים שפועלים למטרה הזו, נשמח לשמוע ממשרד הרווחה האם ניתן לשתף פעולה ולשלב ידיים כדי לקדם את זה ולהציל חיים".
ח"כ אושר שקלים, גם הוא מיוזמי הדיון אמר: "אנחנו נמצאים היום בתקופה פוליטית וחברתית לא פשוטה ואני שמח שיש פה הירתמות מכל הקשת הפוליטית. זו בדיוק העבודה הציבורית הקדושה שנדרשת כאן. לא יתכן שבמדינה כמו שלנו עם ערבות הדדית הנתונים נוראיים כל כך, כל יומיים בממוצע יש איש ערירי שנמצא מת. צריך לתת על זה את הדעת ולמצוא פתרונות".
ח"כ דבי ביטון: "האנשים האלה מרביתם ממקימי הארץ ובזכותם אנחנו כאן. אגיש הצעת חוק שתעניק חשמל חינם לקשישים שלנו. לא יעלה על הדעת שקשיש לא ידליק מזגן כי לא ירצה לשלם, זה עלול לעלות בחייו. אנחנו מתעסקים כאן ברפורמה המשפטית, במתנות, כשיש זקנים שאין להם מה לאכול. זו תעודת עניות לנו כחברה ואנחנו חייבים למנוע את המקרים הבאים".
ח"כ עופר כסיף: "חוסר יכולת של קשישים לכלכל את עצמם, לאכול ולקנות תרופות זו האשמה שלנו. כבר היו תקופות קשות בארץ אבל אז הייתה מדינה יותר תומכת. מדיניות ההפרטות, האנוכיות של כל אדם לעצמו זה שורש הרע- שם מתחילה האוטוסטרדה למוות. אנחנו צריכים שהמדינה תיקח על עצמה את האחריות על האוכלוסיות המוחלשות". ח"כ כסיף קרא את השיר "אדם זקן" של המשורר דוד אבידן, שנפטר לדבריו בעצמו לבד בביתו ונמצא על ידי עובדת סוציאלית לאחר מספר שעות.
דב ויסנשטרן, מנכ"ל זק"א: "כולנו מכירים את האנשים האלה, שרבים מהם לא רוצים קשר עם הסביבה וגם לרשויות קשה לעקוב אחריהם. צריך שיהיה מעקב יומיומי אחריהם, לדעת שאם היום לא קיבלנו אינדיקציה על אותו אדם, יכול להיות שהוא גוסס מאחורי הדלת, ומי שיכול לעשות את זה זו הקהילה. בזמן הקורונה חששנו שהמאות יהפכו לאלפים. פנינו לציבור ושאלנו מי מוכן להיות בקשר עם קשיש. 82,000 איש הצטרפו למיזם. חיברנו בין אנשים לקשישים וחלקם בקשר עד היום. חלקם התריעו על מקרים שבהם הקשיש נעלם – היו מקרים קשים והיו גם מקרים שהצלנו חיים".
דורון רז, יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל: "חוק הסיעוד שנחקק ב-1988 ראה את הצורך שהמטפלת תהיה העין הציבורית שתיכנס לביתו של הקשיש ותראה אותו מעבר לטיפול והיגיינה אישית, גם תארח לו חברה וגם תראה שהוא חי ובסדר. זה עבד מצוין והמספרים של המקרים האלה ירדו בצורה מדהימה כי קשיש שמבקר במרכז יום או שמגיעה אליו מטפלת יום יום- רואים אותו. אחרי מאבקים קשים של חלק מחברי הכנסת שראו את הנולד, אפשרו ב-2018 לקבל גמלה כספית במקום הטיפול. מה שהניע את השינוי היה דו"ח עוני שהראה שרבים מהקשישים חיים מתחת לקו העוני וחשבו שאם יקבלו כסף לא ייחשבו עניים, אבל לפי נתוני זק"א מספר המקרים ב-2021 גדול בכמעט 65% ביחס למספר המקרים ב-2017, כי חלק מהקשישים שקיבלו כסף נותרו בודדים".
גל שחם, משרד הרווחה: "ניסינו לקבל נתונים מהמשטרה ולא הצלחנו, כי אין להם מיפוי של מקרי המוות. לפעמים מדובר באנשים שלא רוצים קשר או עזרה של הרשויות וזה מקשה על מתן העזרה והמעקב. התחלנו שיתוף פעולה עם יד שרה ומנהל האזרחים הוותיקים בנושא של חיישני נפילה ולחצני מצוקה. אני לא יודע אם הפרויקט הזה ימשיך בגלל היעדר המשך תקצוב. לצערינו אנשים ימותו בבית, כי זה קורה ואי אפשר למנוע את כל המקרים. העניין הוא להצליח להגיע למי שכן ניתן לסייע לו ואת מי שאי אפשר להציל- לאתר בהקדם".
לסיכום הדיון אמר ח"כ אברהם בצלאל: "יש פה ארגונים חשובים שעושים עבודת קודש, אבל אם לא נאגד את הכל תחת קורת גג אחת נפספס וכל נפש אחת כזאת זה עולם ומלואו. לקראת דיון מעקב שנקיים בכנס הבא, אני מבקש לקבל תכנית עבודה סדורה של משרדי הממשלה בהובלת משרד הרווחה יחד עם המשרד לשוויון חברתי, משרד הבריאות בריאות ורווחה ומשרד הפנים בנושא. חיישנים ולחצני מצוקה הן תכניות ארוכת טווח, אני רוצה פתרונות מיידים. חייבים למצוא את הדרך שבה יהיה אדם אחד שלפחות פעם ביום יהיה בקשר עם כל קשיש שנמצא בסיכון למקרה כזה. מדובר בתופעה שאפשר לצמצם משמעותית".
