29.02.2024 | 08:23

קרדיט תמונה: צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הכסף הולך לפח (המחזור)

הוועדה לפניות הציבור דנה באי השבת כספי הפקדון על מיכלי משקה גדולים לציבור

קרדיט תמונה: צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

 

יו"ר הוועדה ח"כ פינדרוס: "רוב משקי הבית שהיו פעם שמים את הבקבוקים במיכלי האיסוף- זורקים אותם היום לפח והכסף לא חוזר; לא נערכנו מספיק ובכך נכשלנו כמדינה"

הוועדה לפניות הציבור קיימה הבוקר דיון בנושא אי השבת דמי הפקדון על מיכלי משקה לציבור. הדיון התקיים בעקבות הרחבת החוק בדצמבר 2021 שהכניסה לחובת הפיקדון גם מיכלי משקה של 1.5 ליטר ומעלה, ובמסגרתה גם פונו 24.000 מיכלי איסוף הבקבוקים מהמרחב הציבורי. בדיון לקחו חלק משרדי ממשלה וכן נציגים מהשלטון המקומי, רשתות השיווק, תאגידי מחזור ועוד.

בראשות הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ פינדרוס: "כשעסקנו בהרחבת החוק בוועדת הכלכלה לפני כשנה וחצי העלנו חששות שהתוצאה תהיה שכספי הפיקדון לא יושבו לציבור ותהיה עלייה משמעותית במספר הבקבוקים שמושלכים לאשפה. לצערי החששות האלה היו נבואה שהגשימה את עצמה. האפשרות להחזיר את הבקבוקים הגדולים קיימת היום בעיקר ברשתות השיווק הגדולות, שאותן אדם ממוצע פוגש פעם בשבוע שבועיים. לרוב אותו אדם לא יאגור בביתו בקבוקים. אם תהיה מכונה במכולת השכונתית הוא יחזיר ואם לא- זה יזרק לפח. ומתי תהיה מכונה במכולת השכונתית? רק כשזה יהיה כלכלי לבעל המכולת. כרגע החוק לא משרת את המטרה ובפועל אנחנו גובים מהציבור כספים שלא מוחזרים לו".

על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לקראת הדיון, בשנים שקדמו להרחבת החוק הייתה עמידה ביעדי האיסוף, שעמדו על 77% למיכלים הקטנים ו-55% לגדולים. מאז הרחבת החוק אוחדו היעדים ל-68% והם יעלו לאורך השנים הקרובות עד 77%. ב-2022 הייתה עמידה ביעד המאוחד, אולם על פי הערכה איסוף מיכלי המשקה הגדולים מהציבור עומד על 25% בלבד. עוד על פי הדו"ח, המנגנון היעיל ביותר לאיסוף מיכלי המשקה מהציבור הוא מכונות אוטומטיות, ולשם יישום יעיל של החוק נדרשת פריסה של 2,500-3,000 מכונות. בפועל, פרוסות היום רק כ-500 מכונות, רובן בסניפים של רשתות השיווק.

בהתייחס לנתון זה שאל ח"כ פינדרוס: "מה יעשה כיום אזרח שהיו לו פעם 24,000 מקומות לשים בקבוקים והיום יש לו 500 בכל הארץ ובמקרה הטוב יהיו לו 2,500? התוצאה של המהלך הזה היא שרוב משקי הבית שהיו פעם שמים את הבקבוקים במיכלי האיסוף- זורקים אותם היום לפח והכסף לא חוזר".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי: "כיום רוב הבקבוקים, בעיקר הגדולים נזרקים לאשפה הרגילה, כספי הפיקדון לא מושבים לבעליהם, הזיהום כתוצאה מזריקת בקבוקים מזיק וגם אם הם מושלכים לפח הכתום- הרשות המקומית צריכה לשלם בגין המיון. במרחב הכפרי נאספו כל המחזוריות. היו אמורים להגיע תקציבים לרכישת מכונות מיון וזה לא התממש".

נועה שפיצר, משרד הכלכלה: "אין ויכוח שפיקדון מביא ליעדי איסוף טובים, השאלה האם זו הדרך הנכונה במסגרת החוק הקיים. בעת הצגת החוק ההנחות הכלכליות שהמשרד להגנת הסביבה הציג היו כאלה טובות עד כדי כך שאפילו נטען שלא יהיה צריך אפילו מכונות אוטומטיות. כרגע כולם יודעים שבפועל החוק הוא חסר, לא מיטיב עם הציבור והיה ראוי שלא יתרחב, על כל 600 מיליון השקלים שהציבור מוציא מכיסו על הדבר הזה. כמו שהיום את אריזות הבמבה והביסלי לא מחזירים לקמעונאים, היה אפשר למצוא פתרון אחר גם למיכלי המשקה".

נמרוד הגלילי, נציג איגוד לשכות המסחר הציג בפני חברי הוועדה את ההשלכות של הרחבת החוק על רשתות השיווק. בין היתר ציין כי פינוי המיכלים לא מתבצע בתדירות מספקת ולעיתים קרובות הדבר מהווה מפגע תברואתי הפוגע בתנאי התברואה של הסניפים: "ההרחבה הפכה את סניפי הרשתות לנקודות מעבר לפסולת והמצב כרגע הוא בלתי נסבל". הגלילי הציג בפני הוועדה תמונות וסרטונים של אלפי בקבוקים נערמים בסניפי הרשתות ודרש לקבוע מידית תדירות לאיסוף המיכלים הריקים. כמו כן אמר כי צריך לבטל את חוק הפיקדון ולהעביר את מיכלי המשקה לחוק האריזות, שכן לדבריו אין הבדל בין אריזה של גבינה או מאכל אחר לבין בקבוקי משקה.

אלעד עמיחי, מהמשרד להגנת הסביבה: "יש יתרון גדול לנגישות ולקרבה ללא פיקדון אי אפשר להגיע לאיסוף של מעל 60-65% ואנחנ וראים את המגמה הזאת בכל העולם ובפרט באירופה שמובילה בתחום. החוק עבר לפני שנה וחצי ולצערי לא נכנס בצורה מיטבית, בין היתר כי השנה שניתנה להיערכות של כלל הגורמים הרלוונטיים במשק לא נוצלה כדי להיערך אלא כדי להילחם בכניסתו לתוקף. עם זאת, בהקניית הרגלים של שמירה על הסביבה יש חשיבות גדולה לכיוון ברור ולהמשכיות. לא להפוך תהליכים כל שנה- שנתיים, להמשיך ובמקביל לתקן ולהכניס שיפורים" עוד ציין עמיחי בכוונת המשרד להביא בקרוב שורה של צעדים שיגבירו את האחריות על היצרנים והיבואנים, ויגדירו כללי שירות כולל תדירות איסוף מכל בית עסק. לדבריו : שמו שהם יודעים להשקיע הון עתק בלשכנע אותנו לקנות משקאות שאנחנו לא חייבים, ראוי ונכון שישקיעו מאמצים גדולים גם בלהקל עלינו להחזיר את הפיקדון. אם יעשו זאת- נהיה במצב אחר".

כרמית ברדוגו, תאגיד מחזור אסופתא: "החוק הזה הוא לא המצאה ישראלית, זה קיים במדינות רבות, הכי ממחזרות בעולם. רשתות השיווק מוכרות את הבקבוקים וראוי שאליהם יחזירו אותם והפתרון הוא כמה שיותר מכונות אוטומטיות, אבל צריך לתת זמן לדברים לקרות. אנחנו התאגיד הקטן ביותר, עובדים עם כ-150 יצרנים ויבואנים ואספנו השנה למעלה מ-300 מיליון מיכלים. הציבור שמגיע ללמעלה מ- 200 המכונות שלנו מקבל את הכסף או זיכוי במקום. יש בימים אלה מכרז של המשטרה ואנחנו נכנסים בקרוב לפיילוט, מפעלי תעשייה ועוד, לא הכל רק ברשתות השיווק".

עמיעד לפידות, עמותת אדם טבע ודין: "בדצמבר 2022 ערכנו סקר כדי לבחון איך החוק השפיע על רמת הניקיון במרחב הציבורי, ומצאנו שיש ירידה של 90% בכמות מיכלי המשקה הגדולים במרחב הציבורי. את זה השגנו". עוד הוסיף: "אחת הבעיות היא שהיום ליצרנים אין מספיק מוטיבציה לאסוף מהציבור. צריך לעשות שינוי שיגביל את כמות מיכלי המשקה שנאספים מתחנות המעבר וכך נגדיל את האיסוף הישיר והיצרנים ירוצו אחרי הבקבוקים, יגיעו לכל מכולת שכונתית".

עו"ד הדס יעקובסון, המועצה הישראלית לצרכנות: "הגיעו אלינו קרוב ל-20,000 פניות מאזרחים על יישום בעייתי של החוק. אזרחים מקבלים זיכויים ולא כסף, מקשים עליהם מאוד. היחס שאותם צרכנים מקבלים בבתי העסק הוא הרבה פעמים מבזה ומשפיל. צרכן שמגיע עם שקית בקבוקים ומבקש כסף מרגיש לפעמים כמו קבצן, למרות שזה כסף שלו. הנושא של מכונות אוטומטיות יכול להועיל מאוד. אנחנו יוצרים קשר שוטף עם בתי העסק, מחדדים, מסבירים ולוחצים כדי שהצרכנים יקבלו מה שמגיע להם. בתי העסק מצידם מעלים טענות ענייניות, כמו העובדה שלא אוספים מהם את המיכלים ולכן אין להם אפשרות לקבל עוד".

עו"ד נופר טל המייצגת את רשת ויקטורי, אמרה שפניות רבות שמגיעות מהציבור בנושא נמצאות בלתי מוצדקות, שכן חלקן עוסקות בעמידה בתור או בניסיון להחזרת מוצרים של יצרנים ויבואנים שהרשת לא עובדת איתם, כפי שנקבע בחוק. לדבריה: "ויקטורי הכניסה מכונות אוטומטיות ל-50 מתוך 59 סניפים. בכל סניף יש עובד ממונה במכונה- שאחראי לפנות אותה כשמתמלאת ולטפל בתקלות. המכונה לכאורה מגבילה ל-50 פריטים אבל יש אנשים שאוספים מהזבל ומגיעים עם מאות בקבוקים, עומדים בתור פעם אחר פעם ומוציאים שובר אחרי שובר. זה פוגע בשירות לכל היתר".

יגאל וינר, מרכז השלטון המקומי: "אני לא מבין למה בקבוק פלסטיק גדול שונה מכל פסולת פלסטיק מתמחזרת אחרת, צריך להגדיל את הפריסה של הפחים כתומים ואת תדירות הפינוי ולהיפטר מחוק הפיקדון. מאיה קרבטרי מפורום ה-15 אמרה מנגד: "אנחנו תומכים בחוק הפיקדון. יש הסכמה גורפת על זה שהוא מיושם כרגע מאוד לא טוב, אבל לא עבר מספיק זמן כדי לומר שהוא נכשל. צריך לתת צ'אנס ולעבוד יחד כדי שזה יעבוד".

לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ פינדרוס: "מדינה לא יכולה להתנהל בצורה כזאת. האזרח היה צריך לקום בוקר לאחר שהחוק נכנס לתוקף ולהיות מסוגל לקבל בחזרה את הכסף שלו, לא חשוב מי מהנוכחים כאן צודק ומי טועה. לא נערכנו מספיק טוב- בכך נכשלנו כמדינה, גבינו מהאזרחים הרבה והחזרנו מעט, ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת. זה צריך היה להיות נגיש וקל. האחריות צריכה להיות מוטלת בצורה אקטיבית על חברות המשקאות. החובות שלהן לא יכולים להיות מבוססים על מרכזי איסוף, אלא רק על איסוף ישיר מהציבור". לסיום פנה פינדרוס למשרד להגנת הסביבה ודרש לקבל תכנית ברורה ליישום טוב יותר של התכנית, שיוודא כי האזרח אכן מקבל את כספי הפיקדון בחזרה.

מור אברג'יל, דוברות הכנסת

לשיתוף הכתבה:

כותרות אחרונות

אין אינטרנט? ההשפעות של המלחמה בים האדום

חסר בורג? התקרית הקשה בבאקה אל גארביה

רוצים להציל חיים? הנה ההזדמנות

יש עתיד: נשמור על הסטטוס קוו הדתי בראשל״צ

אסיר מעופף: ההחלטה של השב״ס

תחרות חשמלית: השינוי שיביא לשינוי במשק

מעוניינים לפרסם אצלנו באתר? מוזמנים להשאיר פרטים ונציג יצור קשר בקרוב!

דילוג לתוכן