דומיננטיות ישראלית יוצאת-דופן בזירת רפואת האלרגיה והאימונולוגיה בעולם.
בקונגרס האלרגיה והאימונולוגיה הבינלאומי, שיערך בשבוע הבא (16-18 באוק') בקיוטו שביפן, ירצו, יובילו מושבים מדעיים ויציגו פוסטרים, 30 רופאים.ות וחוקרים מישראל.
היקף ההשתתפות מצביע על עוצמת ישראל בתחום האלרגיה והאימונולוגיה ועל מקומה של הרפואה והמחקר הישראליים בשיח הבינלאומי.
הישראלים יציגו מחקרים והרצאות בתחומים: אסתמה קשה, אלרגיות למזון, אימונותרפיה (טיפול להפחתת הרגשיות לאלרגן), אנפילקסיס (תגובה אלרגית רב מערכתית), אנגיואדמה תורשתית (התקפי נפיחות תורשתיים חוזרים), חסרים חיסוניים וטיפולים חדשניים ומחקרים פורצי דרך בתחום.
בין הנושאים הבולטים שיציגו בכנס האלרגולוגים מישראל:
חזית הטיפול באסתמה קשה – פרופ' יובל טל מהדסה, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ישמש מודרטור בסימפוזיון העוסק בהתפתחות הטיפול הממוקד באסתמה קשה, וד"ר ורד שיכטר־קונפינו מהלל יפה, מזכירת האיגוד, תרצה על בחירת טיפולים ביולוגיים (תרופות ממוקדות) לחולי אסתמה קשה ועל השיקולים הקליניים בבחירת הטיפול.
טיפול באלרגיות מזון באמצעות חשיפה מבוקרת – מומחי בי"ח שמיר יציגו מחקרים העוסקים ביעילות ובתוצאות ארוכות הטווח של אימונותרפיה פומית (חשיפה הדרגתית למזון דרך הפה). בין השאר, יוצג מחקר על תוצאות של טיפול באלרגיה לחלב פרה לאחר יותר מחמש שנים, וכן מחקר הבוחן גורמים הקשורים להצלחת דה-סנסיטיזציה (הפחתת הרגישות לאלרגן) לאגוזים.
אלרגיה למזון – מה משפיע על הסיכון ומה מנבא כישלון בטסטים ובאתגרים? ד"ר עידית לחובר־רוט מרמב"ם תציג מחקר מקיף, המבוסס על נתוני "עולם אמיתי", הבוחן את הקשר בין הנקה, חשיפה מוקדמת לתמ"ל והסיכון לאלרגיה למזון.
ד"ר אורי טוקר משערי צדק יציג את מחקר POLAR, הבוחן תגובה פריאורלית (תגובה סביב הפה), כסמן אפשרי לניבוי כישלון באתגר מזון פומי (בדיקת אכילה מבוקרת).
הדור הבא של הטיפול במחלות בתיווך IgE (נוגדן המעורב בתגובות אלרגיות) – פרופ' טלי שטאובר מאוני' תל אביב תציג מחקר על CAR-T (תאי חיסון מהונדסים לטיפול) המכוון נגד IgE ממברנלי (המצוי על מעטפת התא), גישה חדשנית הנבחנת כטיפול בעל פוטנציאל מרפא למחלות המתווכות על ידי .IgE
גילוי גנטי חדש בתחום החסר החיסוני והמחלות האוטואימוניות – ד"ר נופר מרכוס מבי"ח שניידר, תציג מחקר העוסק במוטציה חדשה בגן TMX1, שחוקרים מציעים כי עשויה להיות קשורה להתפתחות מחלות אוטואימוניות, להתרבות לימפוציטית (ריבוי תאי מערכת החיסון) ולחסר חיסוני. בנוסף, יוצג הפוטנציאל לתיקון ההפרעה באמצעות השתלת תאי גזע המטופואטיים (HSCT), כלומר השתלת תאים יוצרי דם.
אנגיואדמה תורשתית (HAE) ותגובות רגישות יתר – בכנס יוצגו גם עבודות ישראליות העוסקות בהשפעת אסטרוגן על אנגיואדמה תורשתית, בטיפול מניעתי וטיפול לפי צורך, בתגובות רגישות סביב ניתוחים ובהתמודדות עם רגישות לתרופות.
לדברי ד"ר ורד שיכטר קונפינו, מזכירת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית: "השתתפות זו משקפת את רוחב העשייה הישראלית בתחום: החל ממחקר בסיסי וגנטי, דרך מחקר קליני ואפידמיולוגי (מחקר בחולים ובאוכלוסיות), ועד לפיתוח גישות טיפול חדשניות הנמצאות בחזית הרפואה הבינלאומית. היא בולטת במיוחד משום שבכל מדינת ישראל פועלים פחות מ- 150 מומחים בלבד באלרגיה ואימונולוגיה קלינית".
