לקראת היום הבין-לאומי ללא עישון: כל מה שחשוב לדעת על תופעת העישון בישראל

לקראת היום הבין-לאומי ללא עישון, המצוין בישראל ובעולם ב-31 במאי, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים מדאיגים מסקר ישראלי חדש. מהסקר עולה כי שיעור המעשנים סיגריות רגילות עומד על 24%, כאשר העישון נפוץ יותר בקרב גברים (34%). עישון סיגריות אלקטרוניות עומד על כ-15% מהאוכלוסייה, והרבה יותר בקרב צעירים בגילים 24-16 (24%). בעישון נרגילה מסתמנת השנה עלייה מ-11% בשנה שעבר ל-15%, וכן עלייה במעשני סיגר מ-2% בשנה שעברה ל-5%. על פי הסקר החדש כ-5% התנסו בשקיקי ניקוטין.

כמעט כל האוכלוסייה נחשפת לעישון פסיבי במקומות ציבוריים (93%): 40% מהם דיווחו על חשיפה לעישון פסיבי במקום העבודה! כמו כן, דווח על חשיפה נרחבת בתחנות אוטובוס (43%), במסעדות ובתי קפה (49%), בחוף הים (43%), ואף באולמות אירועים (40%).

על פי הסקר החדש, כ-80% מהציבור היו רוצים שלא יעשנו במקומות ציבוריים, וכמעט כל הלא מעשנים (92%). לשלושה רבעים (74%) מפריע ריח של עשן סיגריות בנוכחות אדם קרוב וכמעט לכלל (88%) ה"לא מעשנים" זה מפריע.

מבין המעשנים: 4 מכל 10 (39%) מעשנים קבוע, ועוד 40% התחילו או חזרו או העלו תדירות עישון לאחרונה בשל מתח, חרדה או המצב הביטחוני. כשנשאלו על שינויים בשל "שאגת הארי" ענו 37% מהמעשנים כי התחילו לעשן עכשיו או הגבירו או חזרו לעשן. שליש מהציבור מכיר מישהו שהתחיל או חזר לעשן בעקבות המצב. ובקרב המעשנים, המספר עולה לכ- 50%.

כ-76% מהמעשנים רוצים להפסיק, ואף יותר מכך בקרב המגזר הערבי (86%). 72% מתחרטים שבכלל התחילו. כמחצית מהציבור (46%) מכירים מעשנים שרוצים להפסיק לעשן אך לא מצליחים, ואלו שמעשנים בעצמם מכירים אף יותר (53%). החסמים להפסקה כוללים תחושת כיף, הרגל, לחץ (24%) ואי רצון אמיתי. טריגרים להצלחה יגיעו עם תמריץ כלכלי או לחץ מהמשפחה. עליית מחירי הסיגריות ישפיעו על 15% מהמעשנים.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "אנחנו מאוד מוטרדים מתוצאות הסקר המעידות על התגברות תופעת העישון, במיוחד בקרב צעירים, ועל חשיפה מתמשכת לעישון פסיבי במקומות ציבוריים. החוק קיים וברור. המאבק בעישון הוא יעד לאומי וחייב להתבטא בצעדי אכיפה נמרצים ויעילים של החוק המסדיר את איסור העישון במקומות ציבוריים. עלינו לפעול גם להעלאת המיסוי, לביצוע הסברה, להגבלת הפרסום ולאיסור מוחלט של מכירת מוצרי עישון בטעמים, שנועדו לפתות את בני הנוער להצטרף למעגל המכורים".

בסקר נשאלו המשתתפים גם על חשיפה לעישון במרחב מוגן או במקלט. הרוב לא נחשפו לעישון (82%). חמישית מהמשתתפים נחשפו לעישון: 9% בתוך המקלט, 11% בכניסה או ביציאה ממנו.

החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים מעט מוכר ומובן יותר השנה לציבור, כך ש-44% (לעומת 37% בשנה הקודמת) ידעו לומר כי אסור לעשן סיגריות, סיגריות אלקטרוניות, נרגילה, סיגרים ועוד מוצרי עישון במקומות הציבוריים שמגדיר החוק. מי שלא מעשן אף מבין אותו טוב יותר (51%). במגזר הערבי שיעור גבוה יותר סבור כי מדובר רק על סיגריות (46%).

עוד עלה מהסקר כי חצי מהציבור מדווח שכנראה יימנעו מזוגיות עם בן או בת זוג מעשן, (בקרב הלא מעשנים נתון זה עומד על שני שלישים). במגזר הערבי כמחצית ישקלו או כבר חיים עם בן או בת זוג מעשן.

תופעה מדאיגה נוספת שעלתה מהסקר החדש היא שכרבע מהציבור מכיר או ראה אישה בהיריון מעשנת. בקרב המעשנים קיים שיעור גבוה יותר של היכרות עם נשים הרות מעשנות (כשליש).

מסתבר שתופעת העישון והעיסוק בעישון בתוכנית האח הגדול נתפסת כמפריעה ל-54% מהציבור ול- 60% מאלה שאינם מעשנים. כמו גם ל- 62% מהנשים. העיסוק בעישון מפריע בעוצמה רבה יותר לנשים, למבוגרים בני 55 ומעלה ובעוצמה נמוכה יותר לצעירים עד גיל 24.

ניכרת מחלוקת בציבור בין אלו שסבורים כי יש לעלות את מחירי הסיגריות על ידי מיסים (55%) לבין אלו שלא. בקרב אלו שאינם מעשנים, 63% סבורים כי יש לעלות את מחירי הסיגריות באמצעות מיסים. גם תמונות מרתיעות על החפיסות הן אמצעי שנוי במחלוקת. כ-43% סבורים כי ישפיע, ושיעור דומה סבור שלא ישפיע.

הסקר החדש נערך במהלך חודש מאי 2026 במימון האגודה למלחמה בסרטן, הודות לתרומות הציבור באמצעות Ipsos מחקרי שוק, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה בישראל (20% מהמגזר הערבי) בקרב 565 נשים וגברים.

באגודה מדגישים כי בכל שבוע מתים כ-154 ישראלים (שהם כ-8,000 איש בשנה) כתוצאה ממחלה שנגרמה מעישון אקטיבי או פסיבי כמו סרטן, התקף לב ושבץ מוחי, ומזכירים כי עישון גורם גם לבעיות פוריות בקרב נשים ולאימפוטנציה בגברים.

עוד מציינים באגודה, כי על פי מחקרים מדעיים שימוש בסיגריות אלקטרוניות עלול לגרום לפגיעה חמורה בריאות באופן שעלול להסתיים גם במוות, כמו גם לנזקים להתפתחות המוח בבני נוער וצעירים, המובילים לבעיות קשב, בעיות למידה, חוסר יציבות רגשית, דיכאון וחרדה. מחקרים ראשוניים מצאו קשר לפגיעות לבביות, סיכון ללקות בשבץ מוחי, נזקים לכבד ולכליות, פגיעה בתפקוד מערכת העיכול ופגיעה בפוריות ובתפקוד מיני. במקביל נמצאו עדויות כי השימוש עלול להגביר את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים בריאות, בשלפוחית השתן ובחלל הפה.