בשל ההסלמה הביטחונית וסגירת מוסדות החינוך, משרד האוצר נערך להחזרת מתווה החל"ת המיוחד, בדומה לסבבי לחימה קודמים. על פי ההערכות, המהלך עשוי להקיף כ-100 אלף עובדים ולעלות לקופת המדינה כ-400 מיליון שקל בחודש. אחד הסעיפים המשמעותיים במתווה מאפשר לאחד ההורים לצאת לחל"ת כל עוד מערכת החינוך מושבתת, מה שמעניק פתרון למשפחות רבות שנותרו ללא מסגרות לילדים.
באוצר וביטוח לאומי מגבשים את התנאים לקבלת דמי האבטלה, כאשר ההערכה היא שתקופת המינימום ליציאה לחל"ת תעמוד על 14 ימי עבודה (מעט יותר מ-12 הימים שהיו נהוגים בסבבים קודמים). המתווה החדש צפוי לכלול שורה של הקלות בירוקרטיות כדי להקל על העובדים והמעסיקים: ביטול הצורך בניצול ימי חופשה צבורים לפני קבלת הקצבה, ויתור על תקופת המתנה של חמישה ימים, והחלת המתווה באופן רטרואקטיבי מיום תחילת הלחימה.
העיכוב היחסי בהכרזה הרשמית על המתווה – שבוע לאחר פרוץ האירועים – הוא טקטיקה מוכרת של משרד האוצר, שמטרתה לוודא שהיציאה לחל"ת תתבצע רק כשאין ברירה אחרת ולצמצם את היקף התביעות. עם זאת, נתוני שירות התעסוקה כבר מצביעים על עלייה בביקוש, עם כ-8,000 דורשי עבודה חדשים שנרשמו רגע לפני השקת המתווה הרשמי.
במקביל, נתוני משרד העבודה חושפים את עוצמת הפגיעה במשק: כחצי מיליון עובדים נעדרים כיום ממקומות עבודתם בשל המלחמה, בין אם בגלל גיוס מילואים נרחב ובין אם בגלל הצורך להישאר עם הילדים בבית. המתווה המסתמן נועד להעניק רשת ביטחון כלכלית זמנית לעובדים אלו ולמנוע קריסה של משקי בית בתקופה הלא יציבה הזו.
