איחוד האמירויות בוחנת בימים אלו מהלך כלכלי דרמטי נגד איראן, שעשוי לכלול הקפאת נכסים בשווי מיליארדי דולרים המוחזקים בשטחה. מדובר בתגובה חריפה ויוצאת דופן לירי המסיבי של יותר מאלף טילים וכטב"מים ששיגרה טהרן לעבר האמירויות. על פי דיווחים המבוססים על מקורות המעורים בנושא, אבו דאבי כבר העבירה מסרים ואזהרות בשיחות פרטיות לבכירים באיראן בנוגע לאפשרות של נקיטת צעדים אלו, שעשויים לנתק את אחד מעורקי החיים הכלכליים החשובים ביותר של המשטר האיראני.
במשך שנים שימשה איחוד האמירויות כמרכז פיננסי וכלכלי קריטי עבור איראן, מה שאיפשר לה לעקוף במידה רבה את הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה. דרך חברות ומוסדות פיננסיים באמירויות, הצליחה טהרן להמשיך לסחור בנפט בשוק הגלובלי ולהזרים כספים למימון התחמשות וארגוני טרור באזור. נתונים מעידים כי בשנת 2024 בלבד, למעלה משישים אחוזים מהפעילות הפיננסית האיראנית הסמויה שעברה דרך בנקים אמריקניים הגיעה לחברות הפועלות באמירויות, עובדה המדגישה את התלות המוחלטת של הכלכלה האיראנית במדינת המפרץ.
הצעדים הנשקלים כוללים לא רק הקפאת חשבונות של חברות קש וחלפני כספים המשמשים להברחות, אלא גם פעולות ישירות בנתיבי השיט, כמו עיקול ספינות השייכות ל"צי הצל" האיראני המוביל נפט. המטרה המרכזית של המהלכים הללו היא לפגוע בנכסים הקשורים למשמרות המהפכה, ובכך ליצור לחץ משמעותי על מוקדי הכוח בטהרן. מומחים ופרשנים מציינים כי מדובר במנוף הלחץ הלא-צבאי העוצמתי ביותר שבידי אבו דאבי, שכן פגיעה כזו תצמצם משמעותית את גישתה של איראן למטבע חוץ ותחריף את המשבר הכלכלי הפנימי שבו היא מצויה.
לצד הנחישות להגיב על התקיפה האיראנית, בממשל האמירותי קיימת גם מודעות לסיכונים הנלווים למהלך כה חריף. החששות העיקריים נוגעים לאפשרות של פעולות נקם צבאיות נוספות מצד איראן, פגיעה ביחסי המסחר הלגיטימיים בין המדינות, ואף חשש מפגיעה בתדמיתה של האמירויות כמרכז עסקי אטרקטיבי עבור משקיעים ממדינות אחרות הנתונות לסנקציות, כמו רוסיה. בשלב זה עדיין לא ברור מתי ואם ייושמו הצעדים הללו במלואם, אך עצם העלאת האפשרות מסמנת שינוי אסטרטגי משמעותי ביחסי הכוחות במפרץ.
