נמאס ללכת על ביצים? רגע לפני העימות עם איראן, מהלך דרמטי של צה״ל

רפורמה במיון הרפואי בצו הראשון: ביטול בדיקות אשכים וכפות רגליים

צה"ל מוביל שינוי יסודי בתהליך קביעת הפרופיל הרפואי בצו הראשון, שבמסגרתו בוטלו בדיקות האשכים וכפות הרגליים אשר היוו חלק שגרתי מהליך החיול במשך עשרות שנים. ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה של ועדת מומחים רפואיים שנמשכה כשנה, במטרה לייעל את המערכת לקראת מחזורי גיוס גדולים ולמקד את המיון בבדיקות בעלות ערך קליני מובהק בלבד.

ההיגיון הרפואי מאחורי הבדיקות בעבר ההיגיון ההיסטורי מאחורי בדיקות אלו התבסס על ניסיון לאתר מוקדם בעיות שעלולות להחמיר במהלך שירות קרבי. מטרת בדיקת האשכים הייתה לזהות וריקוצלה (הרחבת ורידים באשך) ובקע מפשעתי, שעלולים להחמיר תחת מאמץ גופני משמעותי ונשיאת משקלים. בדומה לכך, בדיקת כפות הרגליים נועדה לאתר פלטפוס (רגל שטוחה) או עיוותים אחרים במערכת השלד, מתוך הנחה שאלו מעלים את הסיכון לפציעות עומס כגון שברי מאמץ, דלקות וכאבי גב בקרב הלוחמים.

הממצאים שהובילו לביטול הבדיקות ניתוח של עשרות אלפי נתונים העלה תמונה חד-משמעית באשר להיעדר השפעתן הקלינית של הבדיקות הללו. התברר כי מתוך יותר מ-150,000 בדיקות אשכים שבוצעו, רק ארבעה מקרים השפיעו בפועל על קביעת הפרופיל הרפואי, ובאופן דומה לא נמצאה תרומה ממשית גם לבדיקות כפות הרגליים. בנוסף, נמצא כי נהלים אלו נשענו בחלקם על פרקטיקות מיושנות עוד מתקופת המנדט שאינן רלוונטיות לרפואה המודרנית. מעבר לחוסר התוחלת הרפואית, הבדיקות הפיזיות יצרו לא פעם תחושת אי-נוחות ולחץ פסיכולוגי מיותר בקרב המתבגרים הצעירים.

התאמות קודמות והמסקנה הסופית בשנתיים שקדמו להחלטה, ניסה צה"ל להקל על המיועדים לשירות ביטחון ואיפשר את ביצוע בדיקת האשכים מראש אצל רופא המשפחה או הילדים בקהילה. מטרת הצעד הייתה להפחית את העומס בלשכות הגיוס ולמנוע מבוכה. עם זאת, גם לאחר בחינת המהלך העדכני התברר כי במתכונת האזרחית הבדיקה לא תרמה לקביעת הכשירות הרפואית, מה שהוביל למסקנה הסופית והגורפת לבטל לחלוטין דרישות אלו מהליך המיון.