שבע שנים לאחר שהוגשה העתירה, בג"ץ קיבל היום את עמדת העותרים בעתירה באתר ההיסטורי נבי ענר, והורה למדינה כי תוך חצי שנה עליה להרוס את הבנייה הבלתי חוקית שהוקמה בו ולהשיב ככל הניתן את המצב לקדמותו טרם בוצעה הפלישה. פסק הדין קובע כי המדינה אינה יכולה להתחמק מאכיפת החוק, במיוחד היכן שהפרות הדין פוגעות בזכויות יסוד של תושבים פלסטינים, המהווים תושבים מוגנים. וכי המדינה תשלם 20,000 ש"ח בגין הוצאות העותרים.
השופטים התייחסו בפסק דינם למעורבותה של המועצה האזורית מטה בנימין בפעילות הבלתי חוקית בנבי ענר: "נתון נוסף שיש ליתן לו משקל בבחינת עמדת המדינה הוא מעורבותה האקטיבית של המועצה האזורית בבינוי הבלתי חוקי במתחם […] דהיינו, חלק מפעולות הבינוי במתחם – שאין חולק שנעשו שלא כדין ושלא לפי דיני התכנון והבנייה – נעשו במימון של רשות מקומית ישראלית."
בג"ץ מתח ביקורת קשה על התנהלות המדינה והפרקליטות לאורך השנים, אשר התאפיינו בנסיונות חוזרים והשנים להתחמק מהתחייבויות שהמדינה עצמה נתנה לבית המשפט העליון, לא אחת תוך הצגת עמדות סותרות או עמדות נעדרות בסיס עובדתי, הכל כדי להתחמק מהחובה הקבועה בדין.
את העתירה הגיש וניהל עו"ד שלומי זכריה יחד עם עו"ד מיכל זיו ועו"ד ליאור צור בשם ראש מועצת הכפר ראס-כרכר לבג"ץ, יחד עם שני תושבי הכפר דיר עמאר וארגוני זכויות האדם יש דין ועמק שווה.
מיש דין ועמק שווה נמסר: "ההחלטה עומדת על זכותם של הפלסטינים לקניין ולגישה חופשית לאתרי מורשת ופנאי. מדובר בניצחון חשוב וצודק. בג"ץ קבע היום, לאחר 7 שנים של מאבק משפטי וציבורי את המובן מאליו: על המדינה חלה חובה להגן על זכויות קניין של פלסטינים ולאפשר להם לשמור על מורשתם, גם כשהמתנחלים חושקים להפוך אותו לאתר בילוי ונופש לעצמם.פסק הדין ממחיש, שוב, למרבה הצער, כי רשויות המדינה עושות כל מה שביכולתן על מנת להמנע מקיום חובותיהם על פי הדין, ורק התערבות שיפוטית יכולה, במעט, ולאחר זמן ניכר, להשיבם לתלם אכיפת החוק"
