על רקע מידע הכזב על קרם הגנה: דיון דרמטי בכנסת

הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון שעסק במניעת סרטן העור לצד מידע כוזב שמופץ ברשתות ומעודד את הצעירים להשתזף ללא קרם הגנה. מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור: "כמעט כל יומיים נפטר אדם מסרטן העור בישראל".

הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון בנושא מניעת סרטן העור בקרב צעירים, אותו ניהלה ח"כ דבי ביטון, בנושא מניעת סרטן העור בקרב צעירים. את הדיון יזמה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי בעקבות מידע כוזב ברשתות החברתיות המעודד בני נוער וצעירים לצאת להשתזף לשמש ללא מסנני קרינה.

ח"כ טטיאנה מזרסקי אמרה: "היה לי חשוב ליזום את הדיון, אני נמצאת בקשר עם ארגונים שונים שפועלים למען בריאות הציבור. לפני שנתיים משרד הבריאות הכריז על הקמת תוכנית לאומית למניעת סרטן העור ומאז הדברים לא זזים. אנחנו מדברים על בריאותם של צעירים שיוצאים להשתזף בשעות המסוכנות ואם זה לא מספיק הם גם לא נמרחים בקרם הגנה כי אנשים שאין להם אסמכתאות וידע רפואי מפיצים סרטונים ברשתות החברתיות שקרם הגנה זה לא בריא ושמש זה בריא. חשוב עכשיו להשקיע בחינוך וזה יחסוך אחר כך כסף גם למדינה".

לדבריה הצטרף ח"כ אחמד טיבי שציין כי קיים מידע מטעה ומסוכן בטיקטוק וברשתות החברתיות וישנן תחרויות בין צעירים שמשתזפים כאשר אינדקס הקרינה גבוה. "כבר לפני שנים מבקר המדינה כתב שיש צורך לקיים תוכנית ארצית למאבק בסרטן העור. המניעה צריכה להיות של הסברה גם ברשתות החברתיות" אמר.

נציגת האגודה למלחמה בסרטן, דנה פרוסט, אמרה: "אני חושבת שהבעיה שלנו היא בעיקר בקרב בני נוער. ההתנהגות המסוכנת היא גם בגלל חוסר הודאות והמצוקה שהנוער נמצא בה בשנים האחרונות. מבחינת מודעות ההוכחה היא ש92.4% ממקרה המלנומה מתגלים מוקדם. אופרטיבית אני חושבת שאנחנו צריכים לאפשר לבני הנוער וגם למבוגרים להיות חכמים בשמש. אנחנו עושים פעילות הסברה נרחבת בנושא אבל בסופו של דבר קשה למנוע ממידע שהוא פייק ניוז להגיע. הכלים שאנחנו צריכים לתת לבני נוער זה כלים של אוריינות ולדעת איך לברור מידע".

מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור, קרן ביתן שמש הוסיפה: "אנחנו כרגע נמצאים על פצצת זמן, כ-200 נפטרים כל שנה מסרטן העור, כמעט כל יומיים נפטר אדם מסרטן העור בישראל. מה שקרה בשנים האחרונות זה שאנחנו רואים עלייה בתחלואה של סרטן המנלומה. המדיה השתנתה, אנשים בלי סמכות מפיצים מידע שקרי ומשפיעים על הצעירים. צריך לשלב את מערכת החינוך ומערכת הבריאות, הם צריכים להיות מקשה אחת בנושא הזה. אנחנו צריכים לעשות קמפיין פרסומי ברמה הארצית. אנחנו מפקירים את ילדנו לסרטן".

מתנדבת בעמותה, דקל ורד כץ, סיפרה כי חקרה במשך שנתיים את מסנני הקרינה בעולם והסבירה כי המסקנות היו שיש מסנני קרינה בודדים שאחראיים למוניטין הרע של מסנני הקרינה וששאר מסנני הקרינה לא מהווים כל סכנה בריאותית.

רופא מומחה ד"ר ערן קופל הבהיר: "דיסאינפורמציה היא שם המשחק, הכנסת צריכה להיכנס בחקיקה לריסון וסינון המידע הכוזב ברשתות החברתיות כי הראשונים שמושפעים מזה אלה אותם צעירים. אני מכיר את הרקע של התמודדות עם מידע כוזב, כל אחד היום יכול לשדר סרטון ולשבות את לבבות הצעירים". לדבריו השיבה יו"ר הועדה כי נציגי הרשתות החברתיות 'אינסטגרם, 'פייסבוק' וטיקטוק' הוזמנו לועדה אך לא הגיעו.

עוד בנושא הרשתות החברתיות, מנהלת ניו מדיה של משרד הבריאות, נילי בן גיגי הוסיפה: "אנחנו עושים כל הזמן הסברה ברשתות החברתיות. תקציב ההסברה קוצץ בלמעלה מחצי וזה אמור להספיק לכל הנושאים החשובים שאנחנו עוסקים בהם. צריך להבדיל בין הגילאים הצעירים יותר שמודעים לסכנות לבין חובבי הקונספירציות שמטילים ספקות על דברים שידועים במדע. נעדרים מכאן נציגי הרשתות החברתיות וחבל, בכל פעם שאנחנו נתקלים בתכנים לא נכונים אנחנו מדווחים על הסרטונים אבל זה טיפה בים".

נציגת משרד החינוך, אפרת לאופר, ציינה: "כשמדברים עם בני נוער על סכנות עתידיות, איבדנו אותם מראש, הם חיים את הרגע ואנחנו צריכים להסתכל על תהליך. יש לנו חוזרי מנכ"ל והנחיות מה צריך לעשות, יש הצללות בהפסקות וזה קיים בתוכנית הלימודים. משרד החינוך עובד בצורה הדוקה עם הנהגת ההורים הארצית ואנחנו מעלים הרצאות שההורים יכולים להקשיב בהן לבעלי תפקידים".

יו"ר הועדה, ח"כ דבי ביטון, סיכמה את הדיון: " הועדה קוראת למשרד הבריאות להתחיל לפעול על תכנית לקידום המניעה לסרטן העור ולשר האוצר לאשר כספים לתקציב הזה וגם להבין איך אנחנו מעדכנים את התוכנית לשנת 2024. כל נפש שנציל היא עולם ומלואו. הועדה רואה בחומרה את המידע שמופץ ומסכן ילדים וצעירים".