בעקבות חקיקת התיקון הממשלה צפויה לאשרר את אמנת סינגפור בהקדם
ועדת החוקה אישרה היום (א') לקריאות שניה ושלישית הצעת החוק הממשלתית, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 107), התשפ"ד-2024.
הצ"ח נועדה לערוך את התיקונים החקיקתיים הנדרשים, לעמדת הממשלה, לפני אשרורה של אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים.
אמנת סינגפור, שישראל הייתה מעורבת במשא ומתן לגיבושה וחתמה עליה בשנת 2019, נועדה להגביר את השימוש בהסדרי גישור בעניינים מסחריים ובינלאומיים, על ידי מתן ודאות שהסדרי הגישור יכובדו במדינות שונות בלי צורך להידרש לניתוח דיני החוזים שלהן.
האמנה קובעת כי הרשויות במדינות החברות באמנה יפעלו במהירות ויאכפו את הסדרי הגישור הבינ"ל ואף יאפשרו שימוש בהם כטענת הגנה בהליכים משפטיים.
בהצעת החוק הממשלתית הוצע להעניק מעמד סטטוטורי לכל אמנה בנושא, שישראל תחתום עליה בהמשך (ולא רק לאמנת סינגפור), ואולם במהלך הדיון צמצם היו"ר ח"כ רוטמן, את תחולת הצעת החוק, וקבע כי היא תחול על אמנת סינגפור לבדה, ובלבד שהצדדים קבעו כי אמנת סינגפור תחול על ההסדר.
עו"ד יעל ויינר, משרד המשפטים: "החקיקה הזו היא חלק ממהלך כולל לשדרוג תחום הסכסוכים הבינ"ל. לפני שהאמנה נוסחה, צד שביקש אכיפת הסדר יכול היה לעשות זאת רק לפי איך שנאכפים חוזים באותה מדינה. המצב פגע במוטיבציה של שחקנים בינ"ל להגיע לגישור למרות שזהו הסדר יותר זול ונוח. האמנה קובעת מסלול ייחודי ומהיר לגישור. האמנה חלה רק בתחום המסחרי ולא בתחומים כמו דיני משפחה, עבודה וירושה. הצ"ח מתקנת את חוק בימ"ש ומוסיפה גישור בינ"ל. כמו כן, התיקון בנוסח שהציעה הממשלה, רחב ויוכל להיות בעתיד רלבנטי לאמנות בינ"ל נוספות הנוגעות להסדרי גישור ככל שישראל תצטרף אליהן.
עמדתנו וזו גם עמדת המומחים במגזר הפרטי היא, שהאמנה תהווה תמריץ ליישב סכסוכים בינ"ל עם חברות ישראליות בדרך של גישור.
חשוב לציין שכמדינת ישראל היינו מעורבים בגיבוש וניסוח האמנה. היינו בין המדינות הראשונות לחתום על האמנה ביום הראשון.
האמנה כוללת שתי הסתייגויות- של אי החלתה בעניינים בהם גוף ממשלתי מהווה צד לסכסוך וכן מנגנון לפיו האמנה תחול רק על הסדרי גישור שהכפיפו עצמם לתחולתה.
אנחנו מעוניינים בוודאות להסתייג דרך ההסתייגות השנייה ומתלבטים לגבי ההסתייגות הראשונה".
היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "צריך לדעת על מי מחוקקים, אי אפשר לחוקק על קבוצה ריקה מבחינת תקינות החקיקה. צריכה להיות התייחסות ספציפית לגבי כך שהצדדים הסכימו והחילו על עצמם. כשצדדים מחילים על עצמם נורמות אחרות, אני ככלל נותן תוקף להסכמת הצדדים. כאשר זה קהל לא מסוים שלא הסכים שיחולו עליו כללי האמנה, אני לא רוצה שיחולו כללים כלליים. עשיתי הסדר גישור ואני יודע מה סט הדינים שחל עליי, אם כתבתי שתחול אמנת סינגפור אני יודע מה המשמעות. יש בעיה עם חקיקה רזה האומרת שבעתיד ישראל תצטרף לאמנה ותחיל על הצדדים סט של הסדרים שלא הסכימו להם. גם בבוררות מסחרית בינ"ל בנינו הסדר קומפלט ולא קבענו שיחול הסדר שישראל לא חוקקה. זה לא הגיוני מבחינת הליכי חקיקה. ככל שיהיו אמנות שלא תוכלו להוסיף, תצטרכו לבוא לתיקון חקיקה נפרד".
עו"ד טליה ג'מאל, מהייעוץ המשפטי לוועדה: "הצענו נוסח שהאמנה לא תהיה כלפי כל הסדר עתידי, אלא רק הסדר שייקבע בתוספת. כמו כן, אפשר להחיל את החקיקה רק ביחס לאמנת סינגפור".
