אות ההוקרה הוענק ל 30 אחים ואחיות
שמתוכם 10 ממרפאות הקהילה ומבתי החולים של כללית, על הטיפול ההרואי
בפצועי ובנפגעי המלחמה, על הטיפול בחוזרים מהשבי, על הליווי הרפואי של המפונים מבתיהם, על שיקום פצועי המלחמה על מתן מענה ותמיכה נפשית לניצולי המסיבה ולציבור .
שלוש אחיות מסורוקה קיבלו את האות המכובד של נשיא המדינה מר יצחק הרצוג:
חגית חדד, מנהלת האחיות במרכז הרפואי,
נילי מרגלית, אחות בבית חולים סבן לילדים ומיכאלה קורצקי, מיילדת במרכז סבן למיילדות בסורוקה.
להלן סיפוריהן:
נילי מרגלית, אחות בבית חולים סבן לילדים בסורוקה, מקבוצת כללית:
האחות שחזרה משבי החמאס לאחר 55 ימים וגם בשבי המשיכה לשמש כאחות והעניקה סעד וטיפול רפואי לחבריה לשבי, כלל שיכלה.
נילי, תושבת ניר עוז, נחטפה עם עשרות מתושבי קיבוצה בבוקר שבת ה-7 באוקטובר. גם כשהייתה במנהרות, 40 מטר מתחת לאדמה, היא מצאה את הכוחות להעניק טיפול רפואי לחטופים שהיו עמה – אנשים שהיו במשך שנים השכנים שלה בקיבוץ. "אני חושבת שהמקצוע הזה שמר עליי. אני כבר 12 שנים אחות, וזה קצת מי שאני. זה חלק משמעותי בזהות שלי, לעזור לאנשים ולטפל באנשים. אני אוהבת את זה."
במשך 55 ימים ולילות נילי טיפלה בחבריה בשבי, עשתה כל שביכולתה לעזור להם ולשפר את מצבם. השבי במנהרות הסגורות, הניתוק המוחלט מאור יום ומידיעת המתרחש בארץ היה קשה מנשוא. נילי, באומץ ומקצועיות, טיפלה במסירות וביצירתיות ותמכה בכולם, גם במחיר של עימות עם חוטפיה.
מיכאלה קורצקי, מיילדת במרכז סבן למיילדות בסורוקה, מקבוצת כללית, ואחות במרפאת כללית קיבוץ עלומים:
מיכאלה קורצקי היא מיילדת בסורוקה ובנוסף עובדת כאחות במרפאת כללית בקיבוץ עלומים. במהלך מתקפת התופת של ה-7.10, מיכאלה טיפלה בפצועים רבים בקיבוץ עלומים. באותו בוקר, הבית שלה בקיבוץ עלומים, הפך לבית חולים שדה אליו הגיעו מספר פצועים. היא טיפלה בשלושה פצועים כשהיא משתמשת בכל מה שבנמצא במקום, כולל תליית העירוי עם כבל טלפון. כשנגמר הציוד, היא רצה להביא תיקי עזרה ראשונה, חבישות ושקיות עירוי מהמרפאה. בזמן שטיפלה בפצועים, בכל אותן שעות ילדיה שהו בממ״ד. בתום הטיפול בפצועים ורגע לפני שחזרה לילדיה בממ"ד, מיכאלה ניקתה את כתמי הדם שהיו על בגדיה, כדי שילדיה לא יראו אותם.
חגית חדד, מנהלת האחיות בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, מקבוצת כללית:
מנהלת סיעוד האחראית על כ- 2,300 אנשי צוות בסורוקה. החל מהבוקר של ה-7 באוקטובר חגית ניהלה עם שותפיה בביה״ח את האירוע הרפואי הגדול ביותר אי פעם: טיפול בלמעלה מ-700 פצועים ונפגעים שזרמו לסורוקה ביממה אחת. כל זה נעשה כאשר מאות מעובדיה נמצאים תחת אש, חלקם נצורים ביישובי העוטף. מזה חודשים רבים וארוכים צוות האחים והאחיות בסורוקה, בניהולה של חגית, נמצאים בחזית הטיפולית: טיפול בפצועים, בחוזרים מהשבי ובכל המטופלים תושבי הדרום. ניהול המחייב תשומת לב לחוסן של הצוותים ומתן מענה לאתגרים טיפוליים שלא היו כדוגמתם ובהיקף שמעולם לא נחווה. "ברמה האישית, אני מרגישה שנטלתי חלק באירוע שעוד ייזכר לדורות בדפי ההיסטוריה של עם ישראל. אני מרגישה שזכיתי לקחת חלק בקבלת השבויים חזרה למדינת ישראל, בטיפול בהם במרכז הרפואי סורוקה, יחד עם הצוותים שלנו. אני מרגישה זכות גדולה לטפל בחיילי מדינת ישראל ובמשפחות היקרות שלהם, אשר שומרים עלינו והודות להם אנחנו יכולים להמשיך לתפקד ולטפל בתושבי הדרום והנגב כשכולנו חדורי מוטיבציה עם תחושת שליחות."
שלומי קודש, מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי:"מחוייבותם, עשייתם החשובה, מסירות הנפש והחמלה של צוות האחיות בסורוקה ראויות להערכה רבה בעיתות שגרה ועל אחת כמה וכמה בעת חירום. כל אחת ממקבלות האות מסורוקה מביאה איתה סיפור מעורר השראה ומאמץ יוצא דופן, שמשקף את מחויבותן העמוקה למתן טיפול רפואי בכל מצב, גם כאשר הן תחת אש ותוך סיכון חיים. רבים הם סיפורי הגבורה של צוותי סורוקה, והם מיוצגים על ידי שלוש האחיות שקיבלו את אות הנשיא. אני גאה בכל אחת מהן ובכל אחד ואחת מצוות האחיות בסורוקה".
