21.02.2024 | 11:34

קרדיט תמונה: מגדלה מרכז התיירות

מגזין: היסטורית שימורי בתי הכנסת בישראל

2,000 שנים של תרבות יהודית בארץ ישראל

קרדיט תמונה: מגדלה מרכז התיירות

שימור בתי כנסת בישראל | 2,000 שנים של תרבות יהודית בארץ ישראל

הודעה למדיה

בתי הכנסת בישראל מייצגים מגוון של תרבויות הפולחן הדתי. חלקן צמחו בארץ ישראל וחלקן הובאו ע"י יהודים שעלו ארצה מהארצות השונות והצטרפו לכור ההיתוך התרבותי בישראל. כתבה זו סוקרת שני בתי כנסת עתיקים בהם תוכלו לבקר ברמת הגולן ובגליל, ליד אגם הכנרת. ובדרך לשם, תוכלו לבקר במושבה הקסומה ראש פינה ובבית הכנסת העתיק  שהיה המבנה הראשון במושבה שלושת בתי הכנסת עברו תהליכי שימור מרתקים וממשיכים לעבור תהליכי תחזוקה ושימור, על מנת לשמר אותם למשך שנים רבות ולאפשר למבקריהם לטייל בנופים קסומים ולדמיין את החיים והטקסים שנערכו במבנים המרשימים.

 

מגדלה – עיר הדייגים היוקרתית מהמאה הראשונה

אתר מגדלה נמצא על חוף הכנרת, בסמוך למושבה מגדל. מעל האתר, נישא בגאון  מצוק הארבל המאפשר תצפית מרשימה עליו מלמעלה. בית הכנסת העתיק ועיר הדייגים שבליבה הוא ממוקם, התגלו במקרה בשנת 2009 בסקר ארכיאולוגי שבוצע לקראת בניית  מלון 'מגדלה' החדש לחוף הכנרת. הארכיאולוגים שערכו סקרים ראשוניים בקרקע לפני תחילת הבנייה נתקלו במבני אבן עתיקים. 'מגדלא' – הוא  אחד משבעה בתי כנסת עתיקים מתקופת בית שני שנתגלו בארץ, והשמור ביותר מבניהם. בהמשך החפירות, נחשפו ממצאים ארכיאולוגיים בעלי ייחודיות עולמית:

  • זהו בית הכנסת היחידי שנמצאה בו ריצפת פסיפס.
  • מתחת לרצפת הפסיפס התגלה מטבע עתיק מהמאה הראשונה. באזורי המגורים והמסחר התגלו מטבעות נוספים שמאפשרים לארכיאולוגים ללמוד על אופי החיים במגדלה ולתארך את האתר במדויק – המאה הראשונה לספירה, תקופת בית שני.
  • בחפירות רשות העתיקות, בהובלתה של דינה אבשלום-גורני, התגלתה "אבן מגדלה". אבן מלבנית עם ארבע רגליים שעל פי ההשערה, שימשה כחלק מטקסי הקריאה בתורה. על האבן חרוטים מנורה, כד שמן ופריטים נוספים שעל פי כתביו של יוסף בן מתתיהו, היו קיימים בבית המקדש. לפיכך, ברור שאמני הסיתות שיצרו אותה, הכירו את הפריטים שהיו בבית המקדש השני, או לפחות ידעו איך הם נראים. עובדה המעידה על קשרי חברה ותרבות בין תושבי הגליל לתושבי ירושלים.

בהמשך החפירות, התגלה היישוב היוקרתי הכולל בתי מסחר לדגים, בתי מגורים גדולים ומקוואות של תושבי מגדלה (הפעילים עד היום) שהדייג והמסחר בשלל דגי הכנרת הפכו אותם לעשירים.

מרכז תיירות מגדלה בבעלות The Legionaries Of שרכש את שטח המלון, החליט להשקיע בפיתוח אתר החפירות ובמקביל, הוקם המלון המתוכנן (שתכניתו שונתה בעקבות גילוי העתיקות). בסמוך למלון ולבית הכנסת העתיק, הוקם מרכז רוחני מרהיב "דוק אין אלתום", DUC IN ALTUM, שעוצב בקפידה כדי להדר את הנשים מכל העולם, להפגיש בין דתות ותרבויות. חלל המרכז צופה אל הכנרת דרך חלון בצורת קשת. במרכז מתקיימים קונצרטים ומבקרים רבים מגיעים לשמוע את סיפור המקום ולראות את יופיו של המקום שמעוטר בציורי קיר ועבודות פסיפס מרהיבות.

אבן מגדלה שהתגלתה בלב בית הכנסת, הוצגה מאז הגילוי ברחבי העולם בתערוכות מרכזיות ביניהן: ב-2017 בתערוכה משותפת של המוזאון היהודי ברומא ומוזיאון הוותיקן, במוזיאון המטרופוליטן לאומנות בניו יורק ובמסגרת תערוכת ״שביל הסנהדרין״ בבית יגאל אלון בגינוסר ב-2021.

לאחרונה, זכה אתר מגדלה להימנות בין 10 אתרי התיירות המובילים במזרח התיכון מטעם TripAdvisor, כשהוא עוקף בכך את הפירמידות במצרים.

שימור במגדלה

במהלך החפירות, ביצע צוות מומחים עבודות שיחזור ושימור של רצפת הפסיפס ונערך לעבודות תחזוקה מתמשכות כדי לשמר את הרצפה המפוארת לאורך שנים רבות. בהמשך, מתעתד צוות הארכיאולוגים לשחזר ולשמר את המבנים שהתגלו באתר. כוונתם כמובן לשמר את הממצאים אבל בנוסף, לאפשר למבקרים להבין איך נראו המבנים והחיים במגדלה בתקופת בית שני.

 

עין קשתות –בית הכנסת מתקופת התלמוד

עין קשתות (אום אל קנתיר) הוא אתר ארכיאולוגי המוכר כאתר מורשת לאומי הממוקם בדרום רמת הגולן בסמוך למושב נטור. במקום התגלו שרידי כפר יהודי ובו בית כנסת מרשים מתקופת התלמוד. במרכז בית הכנסת נמצאת היכלית ארון קודש שהיא השמורה והמפוארת ביותר שהתגלתה עד היום בארץ.

זהו אחד מבין כ- 30 כפרים יהודיים שהתקיימו בגולן בתקופת התלמוד, שהייתה תקופה של פריחה יישובית ברמת הגולן. מבנה בית הכנסת הוקם במאה ה-6 לספירה (כ-500 שנה לאחר חורבן בית המקדש השני) והיה מוקד חיי הקהילה. הוא שימש לתפילה, קריאה בתורה ולמגוון פעילויות ציבוריות. רעידת אדמה עזה שהתרחשה בשנת 749 החריבה את המבנה ואת הכפר כולו שלא נושב עד העת החדשה.

בחפירה ובקימום (רסטורציה( של בית הכנסת, אשר ארכה כ- 15 שנה, נעשה שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות חדשניות:

  • כל האבנים שנתגלו באתר נסרקו ונבנו כקובץ דיגיטלי.
  • במקביל, הושתל בכל אבן צ'יפ המזהה את האבן באופן ייחודי.
  • תכנת מחשב חדשנית התאימה בין האבנים, מצאה לכל אבן את מקומה המקורי במבנה ואיפשרה את הרכבת המבנה מחדש.
  • הצ'יפים המושתלים מבטיחים גם שבמקרה שהמבנה ייהרס שוב, ניתן יהיה לשחזר אותו, הפעם בקלות יחסית.

בסיום תהליך הקימום, בית הכנסת עומד למלוא קומתו הראשונה. יש לקוות שביום מן הימים תורכב גם הקומה השניה, והמבנה יעמוד במלוא הדרו כפי שהיה בימי קדם.

תהליך הקימום נעשה ביוזמת המועצה אזורית גולן יחד עם הארכיאולוגים פרופסור חיים בן דוד ואילנה גונן ובביצוע של יהושע דריי, מומחה לשחזור טכנולוגיות מים עתיקות.

 במרכז המבקרים המודרני שנבנה במעלה הכפר מוצג סרט המסביר את תהליך הקימום שנרה כאילו נלקח מסרט מדע בידיוני. בהמשך, במקביל לצפייה בנוף מהמם, מטיילים המבקרים ברגל בין שרידי הכפר הקדום, מבנה בית הכנסת המשוחזר ובהמשך, מגיעים עד מעיין קשתות שעל שמו נקרא האתר.

(למתקשים בהליכה, יש גם קלנועיות שמסיעות את המבקרים לכל נקודה באתר).

 

שימור היכלית ארון הקודש

במבט לעבר ההיכלית, ניתן להבחין בגישה האתית המובילה את הארכיאולוגים בעת שימור אתרים. חלק מהאבנים שהיו במצב קונסטרוקטיבי תקין, נשארו כמו שהן על מנת להציג את המצב האותנטי של האבנים שנמצאו באתר והוקמו מחדש בהתאם לגילויי התוכנה. ולצידן, אבנים אחרות שלא נמצאו בשטח או שנהרסו לחלוטין, סותתו מחדש עם התבליטים והאלמנטים הפיסוליים המקוריים, כדי לאפשר למבקרים לראות איך נראו פרטי המבנה המפוארים ולדמיין את המבנה כולו ואת הפולחן הדתי שהתרחש בתוכו.

 

קופצים אל המאה ה-19 – שימור בית הכנסת הישן בראש פינה

 

היסטוריה, על קצה המזלג:

בית הכנסת הוא המבנה הציבורי הראשון שנבנה במושבה הקסומה ראש פינה. המייסדים שבאו מרומניה בשנת 1882, בנו אותו בשנת 1885 כמבנה צנוע מאד באתר “כניס אל–יהוד “. על פי ההשערה עמד בו בית כנסת קדום. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, אחרי שפרש הברון רוטשילד את חסותו על המושבה, הרחיבו פקידיו את בית הכנסת – כחלק מבנייתם של מבני ציבור נוספים .

בית הכנסת שמש כמרכז החיים החברתיים של תושבי המושבה שרובם היו דתיים. בנוסף על תפילות ואירועים דתיים, נערכו בו גם התכנסויות קהילתיות וחגיגות פרטיות.

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, ננטש הרחוב העליון של המושבה. גם בית הכנסת ירד מגדולתו ונשאר נטוש במשך עשרות שנים. רק בשנות ה-90 של המאה ה-20 שופץ בית הכנסת וחזר לשימוש. פעולות השימור והשחזור שימרו את אופיו המיוחד של המקום, על תקרתו העגולה, ציורי הקיר ורהיטיו המקוריים, שרובם מימי העלייה הראשונה. בצידו המערבי של בית הכנסת מצוי עדיין גרם מדרגות מקורי היורד אל בית המרחץ מתחת לבית הכנסת, והלאה משם לנחל ראש פנה ולבית העלמין .

כיום בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות בשבתות וימי חול.

בחודש אפריל 2022, השלימה אליצ'ה דיאס, מומחית לשימור נכסי תרבות מעץ, את תהליך השימור של ארון הקודש, בימת התפילה ועמוד שליח הציבור בבית הכנסת הישן. פריטים אלה עוצבו ונבנו לתפארת ע"י הנגר עקיבא דרקסלר. הרשות לשימור אתרים היתה אחראית על הפרוייקט. גם מבנה בית הכנסת עבר שיפוץ, כדי לתקן נזקי רטיבות שפגעו בקיר הדרומי ובארון הקודש.

"בכל פעם שמגיע לסטודיו ארון קודש לשימור, אני מתרגשת" אומרת אליצ'ה דיאס ומוסיפה: "זה כמובן נטוע בחינוך היהודי שקיבלתי באיטליה, אבל גם בשורשים המקצועיים שלי. בד"כ, מדובר ביצירות עתיקות של טובי אמני העץ והזהב. פרטי ריהוט מפוארים ששרדו מלחמות, פגעי טבע, תחזוקה לא ראוייה, נדודים בין מדינות, שנים של בדידות במחסנים ובניינים עזובים ועוד. ולמרות הכל, אחרי עשרות או מאות שנים של תלאות, הם נושאים בגאווה את המסורת היהודית. ולפעמים, הם אוסף של פרטים שנאספו ונוספו לארון הקודש בתקופות שונות. זה אתגר מרתק לחקור את ההיסטוריה של עיצוב הארון ולנסות לפענח מה היה מראהו בתקופה מסויימת. השימור מביא את היצירה לתקופת זוהרה ומסיר פרטי עיצוב וגימור שלא היו נוכחים ביצירה המקורית בתקופה שאליה מתייחס השימור.

אני גאה בחלק שלי בחשיפה המחודשת של פרטי העיצוב המקוריים, השלמת החלקים והציפויים שנעלמו לאורך השנים וחיזוק המבנה וחמרי הגימור, כך שנכסי התרבות האלה יחזרו לתפארתם וימשיכו לקחת חלק פעיל בקיום המסורת היהודית עוד שנים רבות"

לשיתוף הכתבה:

כותרות אחרונות

תנועת צו 9 ובני משפחות חטופים קיימו מסיבת עיתונאים במעבר כרם שלום

דרמטי: ניצולי השואה קיבלו בשורה יוצאת דופן

לא תאמינו איפה אותרו רימוני רססו שנגנבו מצה״ל

זהירות! משחת השיניים של המותג המוכר משווקת ללא אישור משרד הבריאות

הסוף להמתנות: ההכרזה של המרכז הרפואי לגליל בנהריה

בדרך לגל עלייה חדש: ההחלטה של השר

מעוניינים לפרסם אצלנו באתר? מוזמנים להשאיר פרטים ונציג יצור קשר בקרוב!

דילוג לתוכן