הוועדה המשותפת לוועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי המשיכה היום לדון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 149) (הוספת עבירה של גביית דמי חסות), התשפ"ג-2023, שיזם ח"כ יצחק קרויזר, בהכנה לקריאות שנייה ושלישית. הדיון היום עסק בין היתר בכלי החילוט האזרחי שייכלל בנוסח ההצעה ויאפשר לקחת מעברייני פרוטקשן רכוש הקשור לביצוע העבירה, ללא צורך בהרשעה פלילית אלא בהליך אזרחי, דבר המסיר את הצורך להוכחת ביצוע העבירה מעבר לכל ספק סביר. מרקע שהוצג בדיון עולה כי האפשרות לחילוט אזרחי קיימת כיום בשלושה תחומים: בתחום של הלבנת הון, כאשר האדם החשוד בעבירה אינו נמצא ואי אפשר לאתר אותו, בחוק המאבק בארגוני פשיעה, וכן הוכנסה בפקודת הסמים המסוכנים, אף שלא נעשה בכך שימוש בעבר.
במהלך הדיון, הביע משרד המשפטים תמיכה בהסדר המוצע לחילוט אזרחי, והתנגד להרחבתו לחילוט "בשווי", שמשמעותו תפיסת רכוש שאינו בעצמו קשור בעבירה, אלא רכוש השווה לרכוש אותו רוצים לחלט בגין ביצוע העבירה, בין אם הושג כשכר על ביצועה או כאמצעי לביצועה.
יצוין כי על-פי עמדת רשויות האכיפה, כפי שהוצגה לוועדה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, תופעת הפרוטקשן שינתה את פניה לאורך השנים באופן שמקשה על ההתמודדות עמה בכלים המשפטיים המסורתיים. כך, בין היתר, במקרים רבים אין איום מפורש מצדו של העבריין כלפי הקורבן. לאור כך, השתכנעה הוועדה כי יש מקום לתקן את חוק העונשין ולהוסיף לו סעיף עבירה חדש, שעניינו גביית דמי חסות.
הנוסח שאושר בקריאה ראשונה והוכן עד כה כולל את היסודות הבאים:
-גביית דמי חסות תוך ניצול מצוקה ללא איום– מוצע לקבוע עבירה חדשה שעניינה גביית דמי חסות בדרך של ניצול מצוקה, ללא יסוד של איומים, עם עונש מרבי לצדה של 5 שנות מאסר, כל עוד הניצול לא הביא את הקרבן להעביר את דמי החסות, ושל 7 שנות מאסר אם הקרבן שילם בפועל את דמי החסות. נוסח הסעיף החדש מתבסס על עבירת העושק הקבועה בסעיף 431 לחוק העונשין, שעונשה 3 שנות מאסר.
-חזקת מודעות– לעניין עבירה חדשה זו (של ניצול מצוקה ללא איום), הוועדה השתכנעה כי יש הצדקה לקביעת חזקה המעבירה את נטל ההוכחה למי שמקבל, באופן מתמשך או שיטתי, תשלום שלא הולם את שווי העסקה, אם לפני כן התרחשו אירועים בסביבתו של הקורבן, אשר מעצם טיבם עלולים לגרום לחשש לגוף או לרכוש. בהתקיים נסיבות אלו, תקום חזקה כי העבריין ידע שהתשלום נעשה עקב מצוקה, אלא אם כן יוכיח אחרת.
-גביית דמי חסות באיומים– מוצע לקבוע עבירה נוספת, חמורה יותר, של גביית דמי חסות באיומים, שהעונש בצידה יעמוד על 7 או 9 שנות מאסר, כתלות בהעברת התשלום מצד הקורבן בפועל, בהתאמה. יסודות עבירה זו חופפים ליסודות עבירת הסחיטה בחוק העונשין, שעונשה גם הוא 7 או 9 שנות מאסר.
-עונש מזערי– מוצע לקבוע עונש מינימום לשתי העבירות הקבועות בסעיף, שלא יפחת מרבע העונש המרבי לעבירה, שלא יהיה כולו על-תנאי, אלא אם כן יירשמו טעמים מיוחדים.
-סעיף דיווח – הוועדה הוסיפה סעיף מפורט של חובת דיווח על יישום הוראות סעיף החוק החדש, למשך עשר השנים הראשונות מכניסת התיקון לתוקף. חובת הדיווח תחול על מספר חקירות שנפתחו בגין העבירה החדשה, מספר כתבי אישום שהוגשו בגינה, העונשים שהוטלו, והסכומים שחולטו.
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ עמית הלוי: "אנחנו נמצאים תחת פרוטקשן כבר הרבה שנים. כשבאים אליך באופן חביב ואומרים לך- בוא נשמור לך על מה שצריך ואתה מגלה שאם לא הסכמת, מחר בבוקר כבר אין על מה לשמור. זה חזר על עצמו בדרום, בצפון, ואני מכיר את זה גם מסביבתי האישית. אם יש משהו שהכנסת צריכה לעשות זה דאגה לשלומם, ביטחונם ורכושם של אזרחי ישראל ואנחנו הרבה שנים מחפשים את הפיצוח הזה. הצעד הזה ישחרר הרבה מאזרחי ישראל וייתן תוקף למונח "עם חופשי בארצנו"- חופשי מכל איום גלוי או סמוי, כל הכבוד".
עו"ד שרון פרידמן, מפרקליטות המדינה הסביר: "חילוט אזרחי מטיל רף הרבה יותר גבוה על המדינה מאשר הליך מנהלי. המידע נחשף בפני הצד השני, יש לו זכות לחקור בחקירה נגדית וההליך מתנהל באופן דומה לתביעה אזרחית. הכלי הזה לא מופעל הרבה בישראל בגלל מגבלות שמופעלות עליו. לדוגמא בחוק הלבנת הון אפשר להטיל חילוט אזרחי רק אם אי אפשר להגיש כתב אישום ורק אם אתה יודע בדיוק איזה כסף הושג מהעבירה ואיפה הוא נמצא. אתה לא יכול לחלט רכוש אחר. אם לדוגמא אני יודע שמישהו גבה מיליון ₪ ואני לא יודע איפה הם, אבל יש לו 4 רכבי יוקרה בחניה, לא אוכל לקחת אותם אם לא אוכל להוכיח שהכסף הזה שימש לרכישת הרכבים. בחוק המאבק בארגוני פשיעה נקבע שאת קיום ארגון הפשע אני צריך להוכיח ברף פלילי והתוצאה היא שאין אפילו חילוט אזרחי אחד שבוצע מטעם החוק הזה- שנחקק ב-2003. יש היום הצעת חוק חילוט שבה ישנה התייחסות גם לחילוט האזרחי והיו הפקות לקחים, אבל היא עדיין לא עברה".
עו"ד אוראל שריקי בן צבי, משרד המשפטים: "הנוסח שהגשנו כרגע לגבי החילוט האזרחי מפנה להסדר שנקבע בפקודת הסמים המסוכנים ולא הוספנו סמכות לחילוט בשווי. ככלל בחילוט, גם פלילי וגם באזרחי, מדובר על לקחת לאדם רכוש שנוגע לעבירה עצמה. יש מקומות שבהן אפשרנו גם ללכת לרכוש אחר כמו לעקל בית אבל בכל המשפט הישראלי הקיים אין חילוט אזרחי של רכוש בשווי. הרציונל הוא שאנחנו לא מנהלים את ההליך נגד האדם, אלא נגד הרכוש"
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ עמית הלוי: "אנחנו מדברים פה על כסף שנלקח. אם לא יהיה חילוט בשווי , אלא רק של הכסף שנלקח בדיוק נגיע לתוצאה זהה כמו שתיאר פה נציג הפרקליטות – אפס חילוטים.
יוזם הצעת החוק, ח"כ יצחק קרויזר: "מדובר במכת מדינה. היו לא מעט ניסיונות קודמים לדייק את העבירה ולכן אנחנו שמחים שהצלחנו לעשות את זה ולהביא כלי אפקטיבי למערכת להילחם בתופעה הזאת ואני שמח שאנחנו כבר בישורת האחרונה.
מהות הפרוטקשן היא כסף, ולכן עונש מאסר לא מהווה כאן איום. קח לו את הכסף- תמנע ממנו לבצע את העבירה הזאת, שסובלים ממנה מאות אלפי אזרחים מכל האזורים, המגזרים והתחומים. הכלי האגרסיבי הזה הוא חובתנו המוסרית כלפי האזרחים שבחרו בנו לשבת כאן".
ח"כ לימור סון הר-מלך אמרה לנציגי משרד המשפטים: "אתם מכניסים עיוותים והופכים את ההיגיון הבריא. מדובר באדם שפשע, איים , נטל כספים שהולכים לפעמים גם לטרור ואתם מקשים על הרשויות לנסות ולאכוף את זה. הם פשוט צוחקים עלינו. זה בלתי נתפס. מישהו פה התבלבל וזה לא עובד עלינו. ואפילו עוד לא התחלנו את הדיון של להחזיר לקורבן את הכסף שלו".
ח"כ אלמוג כהן: "כדי שנוכל ליצור הרתעה מספקת יש חשיבות עליונה לחילוט רכוש. העבריינים האלה לא גרים בווילות כמו הקרטלים במקסיקו. צריך למצוא את הכלים לאתר את הרכוש שכן קיים ולקחת אותו".
עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה במשרד המשפטים: "כשיש איום מפורש אז קל לנו- זו עבירה של סחיטה באיומים. כאן ניסינו לכלול מצבים שלא נכללים בסחיטה ה'קלאסית'. הפרוטקשן החדש בא לידי ביטוי כשבעל העסק כבר יודע לבד לפנות לאותה חברת שמירה ומשלם כי כבר סיפרו לו והוא מבין מה יכול לקרות לו אם לא יעשה את זה. לכן החזקה כאן אומרת שכשיש עבירות שמעצם טיבן גורמות לחשש ומצוקה לאדם שמשלם, לא צריך להוכיח את היסוד הנפשי של אותו נאשם. הנטל עובר לנאשם שצריך להוכיח מאזן הסתברויות שהוא לא היה מודע שהמצרכים ניתנו לו מאותו חשש ומצוקה. החזקה הזאת מאוד חריגה כי היא פוגעת בחזקת החפות. עשינו זאת מאחר שהתופעה הזאת מאוד חריגה".
עו"ד יעל גרוסמן, לשכת עורכי הדין: החוק הזה לא מגזרי וצריך לשים לב שההגדרות בו סבירות ביחס לכל ציבור שהחוק יחול עליו. כרגע ההגדרות כלליות מאוד והחזקה מאוד משמעותית. בנוגע לכלי של חילוט אזרחי- אתם מתבקשים לחוקק כאן משהו שהוא מעבר למה שחוקק בהלבנת הון וארגוני פשיעה".
