29.02.2024 | 08:11

קרדיט תמונה: ללא

נשק בבית כנסת? כל הפרטים בפנים

בתקופת הפלמ"ח, הסתירה בימת התפילה "סליק" של תחמושת ונשק

קרדיט תמונה: ללא

חודש אפריל 2022, השלימה אליצ'ה דיאס, מומחית לשימור נכסי תרבות מעץ, את תהליך השימור של ארון הקודש, בימת התפילה ועמוד שליח הציבור בבית הכנסת הישן בראש פינה. פריטים אלה עוצבו ונבנו לתפארת ע"י הנגר עקיבא דרקסלר. הרשות לשימור אתרים היתה אחראית על הפרוייקט. עם סיום העבודות, הועברו הפריטים מהסטודיו בירושלים חזרה לבית הכנסת. הם הותקנו במבנה בית הכנסת שבהיעדרם, עבר גם הוא שיפוץ, כדי לתקן נזקי רטיבות שפגעו בקיר הדרומי ובארון הקודש. שיפוץ המבנה בוצע ע"י הרשות לשימור אתרים.

 "בכל פעם שמגיע לסטודיו ארון קודש לשימור, אני מתרגשת" אומרת אליצ'ה דיאס ומוסיפה: "זה כמובן נטוע בחינוך היהודי שקיבלתי באיטליה, אבל גם בשורשים המקצועיים שלי. בד"כ, מדובר ביצירות עתיקות של טובי אמני העץ והזהב. פרטי ריהוט מפוארים ששרדו מלחמות, פגעי טבע, תחזוקה לא ראוייה, נדודים בין מדינות, שנים של בדידות במחסנים ובניינים עזובים ועוד. ולמרות הכל, אחרי עשרות או מאות שנים של תלאות, הם נושאים בגאווה את המסורת היהודית. ולפעמים, הם אוסף של פרטים שנאספו ונוספו לארון הקודש בתקופות שונות. זה אתגר מרתק לחקור את ההיסטוריה של עיצוב הארון ולנסות לפענח מה היה מראהו בתקופה מסויימת. השימור מביא את היצירה לתקופת זוהרה ומסיר פרטי עיצוב וגימור שלא היו נוכחים ביצירה המקורית בתקופה שאליה מתייחס השימור.

 אני גאה בחלק שלי בחשיפה המחודשת של פרטי העיצוב המקוריים, השלמת החלקים והציפויים שנעלמו לאורך השנים וחיזוק המבנה וחמרי הגימור, כך שנכסי התרבות האלה יחזרו לתפארתם וימשיכו לקחת חלק פעיל בקיום המסורת היהודית עוד שנים רבות".

  

היסטוריה, על קצה המזלג:

בית הכנסת הוא המבנה הציבורי הראשון שנבנה במושבה ראש פינה. המייסדים שבאו מרומניה בשנת 1882, בנו אותו בשנת 1885 כמבנה צנוע מאד באתר “כניס אל–יהוד “. על פי ההשערה עמד בו בית כנסת קדום. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, אחרי שפרש הברון רוטשילד את חסותו על המושבה, הרחיבו פקידיו את בית הכנסת – כחלק מבנייתם של מבני ציבור נוספים .

בית הכנסת שמש כמרכז החיים החברתיים של תושבי המושבה שרובם היו דתיים. בנוסף על תפילות  ואירועים דתיים, נערכו בו גם התכנסויות קהילתיות וחגיגות פרטיות.

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, ננטש הרחוב העליון של המושבה. גם בית הכנסת ירד מגדולתו ונשאר נטוש במשך עשרות שנים. רק בשנות ה-90 של המאה ה-20 שופץ בית הכנסת וחזר לשימוש. פעולות השימור והשחזור שימרו את אופיו המיוחד של המקום, על תקרתו העגולה, ציורי הקיר ורהיטיו המקוריים, שרובם מימי העליה הראשונה. בצידו המערבי של בית הכנסת מצוי עדיין גרם מדרגות מקורי היורד אל בית המרחץ מתחת לבית הכנסת, והלאה משם לנחל ראש פנה ולבית העלמין .

כיום בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות בשבתות וימי חול.

 

תהליך השימור:

לאחר פרוק הפריטים והובלתם לסטודיו בירושלים, עברו בסטודיו ניקוי קפדני וטיפול נגד תולעי עץ. לאחר מכן, הסרנו שכבות לכה לא מקוריות, ביצענו קונסולידציה של חלקי העץ הרופפים, החלפנו חלקים פגומים והשלמנו את החסרים. השלמנו והדבקנו עיטורי פורניר בחלק העליון של ארון הקודש, אטמנו חורים וסדקים, ציפינו את כל משטחי העץ בלכה ובשעוות דבורים. רק לאחר מכן, הובלנו את הפריטים חזרה לבית הכנסת, והתקנו אותם במיקומם המקורי.

ה"סליק":

"זה היה פרוייקט מרגש במיוחד. בשעות הרבות של עבודות ההתקנה והגימור בבית הכנסת, נכנסו מדי פעם מדריכים עם קבוצות מטיילים. הופתעתי מאד לשמוע שוב ושוב שבתקופת הפלמ"ח, הסתירה בימת התפילה "סליק" של תחמושת ונשק. עוד פן מסעיר של תולדות בית הכנסת העתיק ומושבת הראשונים" מספרת אליצ'ה על הגילוי המסעיר.

  

קצת על אליצ'ה:

אליצ'ה נולדה במילנו, איטליה. בין השנים 1998-2001 למדה והתמחתה בשימור חפצי אמנות מעץ ב- Istituto Europeo di restauro  שבIschia-.

בעקבות הלימודים, עבדה במסגרת משרד שימור איטלקי. בין עבודותיה: שימור בארמון המלך בקזרטה, שימור תקרה מגולפת ומצויירת בלוקה ושימור רהיטים ששרדו את

התפרצות הר הגעש שהחריב את Ercolano ו- Pompei.

אליצ'ה חברה באגודה הבינלאומית של אמני ההזהבה, חברה בארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות ומופיעה ברשימת מומחי השימור המורשים של משרד התרבות.

עם סיום תקופת ההתמחות, עלתה בשנת 2001 לישראל והשתלבה בשוק השימור וההזהבה. בין השנים 2001-2004, עבדה במח' השימור של מוזיאון יהדות איטליה בירושלים. לצד שימור פרטי ריהוט עתיקים וחפצי יודאיקה רבים, זכתה לשמר את שני ארונות הקודש העתיקים ביותר בעולם (נוצרו בשנת 1543) המוצגים במוזיאון. בתקופה זו, יצרה גם רפליקה של בית הכנסת האיטלקי המוצג באגף היודאיקה של מוזיאון ישראל. הדגם מוצג בבית יוקרה פרטי בניו-יורק. כמו כן, חידשה את ציפוי הזהב על כסא האפיפיור הנמצא בכנסיית הקבר בירושלים, שימרה 7 ארונות קודש איטלקיים בהובאו ארצה ב"מבצע הצלה" של הסוכנות היהודית ונבנו מחדש בבתי כנסת בישראל, וחידשה את ציפוי הזהב של מנורת הזהב באתר הכותל המערבי.

מאז, צברה אליצ'ה 22 שנים של שימור חפצי קודש ונכסי תרבות אחרים בבתים פרטיים, בתי כנסת, כנסיות, אתרי עתיקות, מוזיאונים ועוד. ב-14 השנים האחרונות, אחראית אליצ'ה על שימור פסלי המוזאיקה של האמנית המפורסמת Niki De Saint Phalle בגן החיות הירושלמי, כשפילים, קופים וטווסים מתרגשים מההתרחשות בסביבתם.

לשיתוף הכתבה:

כותרות אחרונות

אין אינטרנט? ההשפעות של המלחמה בים האדום

חסר בורג? התקרית הקשה בבאקה אל גארביה

רוצים להציל חיים? הנה ההזדמנות

יש עתיד: נשמור על הסטטוס קוו הדתי בראשל״צ

אסיר מעופף: ההחלטה של השב״ס

תחרות חשמלית: השינוי שיביא לשינוי במשק

מעוניינים לפרסם אצלנו באתר? מוזמנים להשאיר פרטים ונציג יצור קשר בקרוב!

דילוג לתוכן